|
|
עמוד:7
פתח דבר | 7 מיטשל התייחס לרעיון הבדיוני המגולם בסרטו של סטיבן ספילברג פארק היורה , שהופק בשנת 1993 . הסרט ממחיש ומנפיש את רעיון שיבוט הדינוזאורים מדגימת דנ"א שנמצאה במאובנים, באמצעות גרפיקת תלת ממד ממוחשבת המטילה אימה על הצופים . לאחר הצלחת השיבוט של הכבשה דולי בשנת ,1996 הראשונה מבין בעלי חיים יונקים ששובטו, נוצרה אפשרות טכנולוגית לשיבוט של בני אדם . הכוונה היא ליצירת אדם "בצלמו של אדם", לא כדימוי במכחול, במצלמה, במפסלת או בתוכנת הדמיה ולא כיצור חי על ידי הפריה מלאכותית, אלא על ידי שיבוט גנטי שיוצר אדם זהה לחלוטין לצלם המקור מבחינה גנטית . אף שנכון לכתיבת שורות אלה, תהליך זה נחסם מסיבות אתיות ומשפטיות, עצם אפשרות קיומו טומנת בחובה שינוי מהפכני במהות המושג תמונה ובפער בין המקור לבין הייצוג שלו . טכנולוגיות חדשות של הנדסה גנטית, רובוטיקה ובינה מלאכותית וטכנולוגיות בתחומי הצילום וההדמיה הובילו לצמצום ואף למחיקה של הפער בין המקור לבין ייצוגו . במקביל גדלו האפשרויות לשינוי הייצוג ולהרחקתו מהמקור ( דוגמה בנאלית לכך היא האפשרויות לשינויים הגלומות בתוכנת הפוטושופ ) . על רקע זה עולות שוב וביתר שאת סוגיות הנוגעות לדרכים, לאמצעים, לטכניקות ייצור, לאופני ייצוג, ליצירה ולהפצה, וכן שאלות המתייחסות לאופן שבו אפשר לפרש תמונה ולחלץ ממנה משמעות, לאופן שבו היא נחזית או נצפית, לפעולתה על הצופים בה ולהשפעתה על התרבות, על אורחות חיים, על דעת הקהל, על הזיכרון הקולקטיבי והאישי ועל השקפות עולם – כל אותם היבטים שהיא גם משקפת . אלה שאלות מפתח בהבנה וביצירת משמעות בשדה החזותי, שאלות שתקפות גם לגבי הבנת תמונות שנוצרו אלפי שנים לפני העידן הדיגיטלי . בנוסף לכך, אנו עדים להעמקת הלימוד והמחקר בשדה האוריינות החזותית ולהתרחבות המחקר לשדות אחרים . זאת על רקע התמורות והאפשרויות הטכנולוגיות העכשוויות, שמחוללות בין השאר מהפכה חזותית . התמונות והדימויים משמשים ככלים בתחומי המדע והטכנולוגיה, שהממד החזותי הפך בהם למרכזי . במקביל, להתפתחויות עכשוויות במדע ובטכנולוגיה יש חלק חשוב בהבנת תמונה על מופעיה השונים ומצבי קיומה בשדה החזותי . אמרתו של מוהולי נאג'י מלפני למעלה משמונים שנה על אודות הבנת השימוש במצלמה וחשיבותה לאדם המשכיל בעל הכישורים האורייניים, מקבלת משנה תוקף לנוכח מורכבות אמצעי ההפקה ואופני הייצוג של תמונות ולנוכח התמורות בדרכי הייצור של תמונות ובשימושיהן בשני העשורים הראשונים של המאה ה - 21 . מכאן עלה גם הצורך לחזור ולבחון את גבולות שדה האוריינות החזותית במסגרת קבוצת עניין . היוזמה להקמת הקבוצה נולדה בקרב סגל המרצות והמרצים
|
|