|
|
עמוד:9
מבוא | 9 השונים, ולא רק היהודי והערבי אלא גם הדתי והחרדי – שבהם הוראת הספרות כמעט שלא נחקרה עד כה . מעמדם של לימודי הספרות בחברה, בבית הספר ובאקדמיה מעמדה של הספרות בישראל פרדוקסלי : מצד אחד זהו תחום לא נחשב, שבשנים האחרונות ממעטים ללמוד באקדמיה ( פישר וקלין - אורון, 2016 ) ומעטים בלבד מעריכים ; מצד שני הספרות נתפסת כתחום דעת עתיר השפעה חינוכית וחברתית המגייס את הלומדים הצעירים למשימות החברתיות והלאומיות של המדינה ( דה - מלאך, 2008 ; דוידסון, 2000 ) . כוחו של תחום הספרות אינו אלא בשילוב הייחודי שהוא מציע בין ההיבט התרבותי, החברתי, הערכי - מוסרי ( משרד החינוך והתרבות, 2007 ; פיינגולד, 1995 ) , הפוליטי ( גולדשמידט, 2013 ; חסקין, 2014 ) , הלשוני, האסתטי והריגושי ( 1978 Rosenblatt, ) . לכן תוכניות הלימודים – על הקיים שבהן ושהפך לקנון ( סלע - שפי, 2009 ) ועל המודר שבהן – הן נושא למחלוקות עזות בבמות ציבוריות שונות ( למשל דו"ח ועדת ביטון, 2016 ) . לשיקולים בדבר תכנון הלימודים בספרות משמעות תרבותית - חברתית בכל מקום בעולם, ובתוך כך גם בישראל ( למשל אדיבי - שושן, 2014 ; דוד, 2012 ; זגן, 2007 ) . הניסיון להבין פרדוקס זה הוא ניסיון להבין תהליך חברתי מתמשך של 2 ספרו של פרסי ירידת מעמד מדעי הרוח בעולם בהשוואה למעמד המדעים . סנואו ( 2012 ] 1959 [ Snow, ) קרא לגשר על הפער שנוצר בין המדעים לספרות עוד במאה ה - ,20 אך הפער התעצם במאה ה - 21 . גם למרות הקמתן של ועדות באקדמיה האמריקאית ( 1984 Bennett & Legacy, ) והקריאה לאוריינות תרבותית ( 1988 Hirsch, ) , הסוגיה ממשיכה להטריד את עולם החינוך והאקדמיה, אולם למרבה הצער לא את קובעי המדיניות . עיקר עניינה של אסופה זו בהוראת הספרות בבית הספר, ועם זאת אי - אפשר לעסוק במצבה של הספרות במנותק ממעמדה בחברה ובאקדמיה . לפיכך נסקור בקצרה את עיקרי דבריהם של חוקרים אחדים באשר לירידת מעמדם של הספרות ומדעי הרוח . בעולם העתיק נתפסו מדעי הרוח כדרך הראויה לחינוכו של אדם אתי, כ"לימוד מעשי, לימוד שמסייע לאדם לממש את מטרותיו, להצליח בעולם ולהגיע 2 "ספרות" היה שם כולל בעת העתיקה למה שמכונה היום "מדעי הרוח" ( רינון, 2014 ) .
|
|