מבוא אילנה אלקד-להמן ויעל פויס

עמוד:6

6 | ספרות מבעד לקירות הכיתה בבחירה בהוראת ספרות האמנתי שאוכל לתת לתלמידיי את החופש לדמיין, לראות מעבר למגבלות חייהם כאן ועכשיו ; לחשוב על מה שהיו מבקשים לעצמם ולהאמין ביכולתם להשיגו ; לדמיין חברה שהיו רוצים לחיות בה ולפעול למענה . יעל : זכורים לי בעיקר אותם רגעים בבית הילדים בקיבוץ, מנוחת הצוהריים, שבה היינו אמורים כולנו לנוח בשקט . זו הייתה שעה הקריאה האהובה עליי . הלכתי לאיבוד בתוך הספרים . חייתי עם תמר בדפי יומנה, קפאתי מאימה עם טרזן בג׳ונגל והערצתי את ג׳ו מהחמישייה הסודית . בכל שבוע חיכיתי לשעת הספרייה, להיות הראשונה לשאול את הספרים החדשים, ומה רבה הייתה האכזבה כשאלה בוששו לבוא . גדלתי בבית קורא, אך הספרים באו מספריית הקיבוץ, ולשם היה צריך להחזירם בתום הקריאה . האמת היא שבקיבוץ רצו שאלמד הנדסת כימיה, אבל בחרתי בספרות ואיני מצטערת על כך עד היום . מרגע שיכולתי לקנות לעצמי ספרים הפכו חנויות הספרים לרגעי הקסם של ימי הבילוי . עד היום אני מפזרת ספרים שסיימתי לקרוא בבתי מלון ברחבי העולם . אבל יש כאלה שנחרתים בליבי, שחוזרים עימי הביתה, מביטים אליי מסלון ביתי ומלווים אותי עוד שנים רבות במועדוני קוראים שאני מארגנת . אני אישה של סיפורים, אוהבת לקרוא אותם, לשמוע, לספר ולהציג . בכיתותיי נהגתי לקרוא בקול, והתלמידים הקשיבו . אלה היו הרגעים היפים של השיעור . היום שולחים ילדיי את הנכדים אליי : "סבתא יודעת לספר יותר טוב" . אילנה : בתיכון למדתי במגמה ביולוגית . לאחר שירות צבאי ביחידת מחשבים הבנתי שאיני רוצה לעסוק כל חיי במקצוע שאומנם הוא נדרש, אך אין בו רגשות ודמיון, ובחרתי בספרות . לימודי הספרות היו לי למקור של עניין וסיפוק, וההוראה – לאתגר מתמשך . שבתי כמורה לתיכון שבו למדתי כדי ללמד בחטיבת ביניים שזה עתה הוקמה, ופגשתי בחברה הישראלית שלא הכרתי : בכיתות ז׳ שבהן לימדתי היו גם תלמידים שהתקשו בקריאה ובכתיבה, ולא הפסקתי לחפש דרכים לעזור להם . שאלתי את עצמי : איך אוכל לגרום לתלמידיי שבהקבצה ג׳ ( היו אז הקבצות ! ) ללמוד ? איך אגרום לתלמידים שבקושי קוראים להתרגש מיצירת ספרות ? כיצד להשתמש בשפה באופן מיטבי בכל תחום שיעסקו בו ? לא הכרתי את פרירה ואת משנתו, אך ראיתי באוריינות מפתח לעתידם . לצד תלמידי הקבצה ג׳ לימדתי בהקבצות א׳ ובכיתות החטיבה העליונה, והתלמידים לא הפסיקו להפתיע אותי בשאלות ובתובנות מקוריות . עם תלמידיי חיפשתי דרכים ללמד וללמוד שלא באמצעות הכתבה בלבד או הדיבור שלי, ולא רק לפי תוכנית הלימודים, אלא לפי הצרכים והעניין שהתגבשו בכיתה . זכורים לי

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר