|
|
עמוד:11
מבוא | 11 שלימודי הספרות קפאו על שמריהם במאה ה - ,19 בעולם הספרים המודפסים, ולא ניכרה בהם שום הפנמה של השינויים בסוגות ובאופן הקריאה שהתרחשו בעקבות התפתחות הטכנולוגיה : לא עוד ספר מודפס בלבד וספרייה ומדפים – אלא קולנוע, טלוויזיה, מחשב, קינדל, טלפון וטקסטים מולטימודליים בסוגות חדשות, המציגות נרטיבים לא בסיפור מודפס אלא בסרטים או במשחקים אלקטרוניים . לתפיסתו, המִבְדֶּה ( fiction ) – צורת חשיבה המושתתת על דמיון ומשחקיות – מצוי בכל החברות והתרבויות, ולא רק בספרות, ואילו העולם האקדמי ממשיך ליחס ערך לספרות גבוהה, קלסית, ולהדיר את מה שנתפס כספרות נמוכה - העכשווי, הפופולרי, הפרפורמי ( 2010 Schaeffer, ) . הטיעון האחרון באשר למעמדם של מדעי הרוח בכלל והספרות בפרט נוגע לדרכי הוראת הספרות באקדמיה ובבית הספר ולחוויית הלמידה שהם מזמנים, ובכך נעסוק להלן . החוויה של לימודי הספרות באקדמיה ובבית הספר בד בבד עם ירידת מעמדם של מדעי הרוח, וכתגובת נגד, נשמעים קולותיהם של מי שקוראים לטיפוח חינוך באמצעות אומנויות וספרות, הן באקדמיה הן בבתי הספר . "למה ספרות חשובה במאה ה - 21 ? " שואל רוש בכותרת אחד מספריו ( Roche, 2008 ) ; ומשיב שהספרות היא מורה דרך לתכונות ראויות, למצוינות אנושית ומוסרית, להבנת שאלות קיומיות ולחשיבה . אולם הוא מבין את ההסתייגות מהוראת הספרות באקדמיה ומנמק אותה בדרכי הוראה המתמקדות ברכיבים חוץ - טקסטואליים : אידאולוגיה, התקבלות, הקשר, ביוגרפיה, מגדר וכו׳ – וקורא לשוב ולקרוא את הספרות עצמה, ולא לדבר עליה . שפר טוען שבעוד שבתרבות הפופולרית יש פריחה נרטיבית במגוון סוגות, המלווה בצריכה אוריינית נרחבת שלהן, מצבם של לימודי הספרות והוראתה, הן באקדמיה הן בבתי הספר בצרפת, מצוי במשבר . לטענתו, תלמידי חטיבת הביניים והתיכון אינם קוראים נלהבים של מה שמלמדים בכיתה . עליית התרבות החזותית ( בטלוויזיה וברשת ) היא לדעתו הסיבה העיקרית . הסיבה השנייה היא דרך ההוראה האנליטית, בייחוד הפרשנות הטקסטואלית הנהוגה בבית הספר ; הוראה המתעלמת מאופייה הייחודי של הספרות, מההתנסות בחוויית קריאה שהספרות מעניקה . החוויה היא שמצדיקה את הערך שאנו מייחסים לספרות . לדבריו, בית הספר צריך לאפשר התנסות כזאת, בנקיטת דרכי הוראה השמות
|
|