|
|
עמוד:13
פנחס ספיר 13 מדובר בחברה ובכלכלה שנמצאו בתהליך של בנייה ; המשק היה קטן ומעורבות הממשלה בו הייתה גדולה . את המדינה הנהיגה מפלגה דומיננטית — מפא"י וממשיכתה מפלגת העבודה — שאמנם הסתייעה בשותפות קואליציוניות, ואולם ההכרעות התקבלו בה . מקומה של המפלגה במדינה ובחברה היה מרכזי . היא שימשה אכסניה לבירורים רעיוניים ; הדיונים שנערכו במוסדותיה וההחלטות שהתקבלו בהם שימשו בסיס למדיניות הממשלה . החלוקה לימין ושמאל הייתה על פי ההשקפות החברתיות – כלכליות ולא בהתאם לגישה המדינית – ביטחונית . אמנם לאחר מלחמת ששת הימים עלתה לבמת הדיון שאלת השטחים המוחזקים, אולם לנוכח מעמדה הדומיננטי של מפלגת העבודה התקיים הבירור בסוגיה בראש ובראשונה בתוכה, כמו גם החלוקה ל"יונים" ול"נצים" . זאת ועוד, במרוצת השנים, מאז אמצע שנות ה – ,70 נחקקו חוקים ואומצו נורמות מגבילות לפוליטיקאים, למשל בכל הנוגע לאיסוף כספים . התנהלות שנתפסת היום כחריגה ואפילו פלילית הייתה נוהג מקובל ושכיח בשנות ה – 50 וה – 60 . התנהלותו של ספיר ודרכי פעולתו, כמו גם של פוליטיקאים אחרים בני התקופה, ראוי אפוא שייבחנו על פי אמות המידה של אותם הימים . כדרכן של ביוגרפיות דן הספר בקורותיו של ספיר כפי שהתפתחו על ציר הזמן . עם זאת, מכיוון שהיה מעורב בשורה ארוכה של עניינים, שלחלקם ראוי היה לייחד פרקים נפרדים, ומכיוון שהעיסוק והמעורבות שלו בסוגיות שונות התפרשו על שנים מספר, לעתים חורגת הכתיבה מהתיחום התקופתי . למשל, הדיון בעמדותיו של ספיר באמצע שנות ה – 50 בשאלה הביטחונית נכלל בפרק שעוסק בשנותיו בתפקיד מנכ"ל האוצר, אף על פי שמקצתו מתייחס לתקופה שבה כבר כיהן כשר המסחר והתעשייה . לספיר היו מחשבות בדבר כתיבת ספר על דרכו הכלכלית ועל עשייתו המשקית . כבר בשנת ,1968 לאחר שפרש מהאוצר לתפקיד מזכיר מפלגת העבודה, הוא בא בדברים עם העיתונאי חיים יערי מעיתון דבר בנוגע לכתיבת ספר על התפתחות המשק הישראלי ב – 20 שנות המדינה . ככל הנראה התכוון לכתיבת ספר בסיועו של יערי . לא ברור אם היוזמה לכתיבת הספר באה מספיר 3 או שמא מדובר ברעיון של יערי, אשר הכין הצעה לראשי פרקים של הספר . מכל מקום, הרעיון לא קרם עור וגידים ; אולי בשל עיסוקיו של ספיר כמזכיר המפלגה, שלא הותירו לו זמן, ואולי מכיוון שהוא היה צפוי לשוב למשרד האוצר ולא הייתה זו עת לסיכומים . לאחר שפרש מהאוצר באמצע שנת 1974 והפרק הממשלתי בחייו תם, לנוכח הביקורת שהוטחה במדיניותו הכלכלית
|
|