|
|
עמוד:14
עודד מנדה - לוי 14 ג . המרחב כסדר המיושם אל רובד העולם . המרחב במשמעות זו הוא מכלול הממדים של העולם : הפיזי, הפסיכולוגי, הקוגניטיבי, האידיאי וכו' . באפשרות זו העולם נתפס כמרחב רב – ממדי, שכל 14 ממד בתוכו נותן ביטוי לאיזשהו אספקט ( "המרחב הסמיוטי" ) ; ד . המרחב כישות המיושם אל רובד העולם או "מרחביות מימטית", 15 הכוונה למבנה הפיזי כלומר חומר מציאות המיוצג בטקסט . של העולם המצוין כמכלול של מקומות התרחשות העלילה, לאובייקטים בעולם, לאיכויות הפיזיות של העולם ולתנועות ולשינויים הפיזיים המתקיימים בו . ה"מקום" הוא מושג רלוונטי ובמקרים רבים אף מועדף בדיון הספרותי . כך הדבר בספרו של לוטבק ) Lutwack ) , אשר מרמז על 16 ומעמיד את נטייתו כבר בכותרתו "תפקיד המקום בספרות", המקום כמושג מספק יותר מכל אלטרנטיבה אפשרית : [ . . . ] המונח מקום נראה מספק יותר מכל מושג אחר . הוא מקיף יותר מ זירת אירוע , רקע או נוף , והוא מתאים יותר מ מרחב , קטגוריה של חקירה פילוסופית ומדעית הרחוקה מדי מהניסיון 17 החושי והמדומיין כדי שיהיה בו ערך בלימודי הספרות . הדרישה לחוויה חושית, בניסוח האינטואיטיבי משהו של הדברים, משקפת את האוריינטציה האנושית בבסיס הדברים . המקום, על פי גישה זו, חייב ביכולת לעוררות רגשית, ומכאן שהוא משמש כרכיב יוצר משמעות . בעקבות הבחנתו של הגיאוגרף יי – פו – טואן הרואה בַמקום מרחב מתוחם, אנושי וערכי, מציע לוטבק את ההגדרה הבאה : למטרות ספרותיות, [ . . . ] מקום הוא מרחב מגורים ( inhabitable space ) , "מרחב חיים" או erlebter Raum . אפילו אובייקטים — מכונות, קופסה, דוד חשמלי ישן — יכולים להיחשב מקומות כל עוד הם חשודים בהתעסקות אנושית, הן ממשית והן מדומיינת . 18
|
|