|
|
עמוד:8
עודד מנדה - לוי 8 באחד המקומות וקורא . עולם זר ובלתי מוכר עולה מן המילים, הן לא אומרות לי דבר מלבד הד קלוש של שם או שבריר סיפור מוכר . אני מדפדף אחורה וקורא מעט . המילים כה משומשות עכשיו, מוכרות מדי . מהסיפור עולה עולם ידוע, ברור כל כך . אני מכוון את עיניי בין מה שכבר נקרא, שמרגיש כמו בית, לבין מה שנדמה לארץ רחוקה . התנועה איטית ומהוססת . בעדינות אני מצליח לשוב למחוזות שנעלמו בטריקת ספר אחת . הכול שב למקומו, מתייצב עד למילה הנכונה, ואני מחייך מעט .
|
|