|
|
עמוד:14
יעל ( זַרְמִי ) פּוֹיָס 14 שקוראים יהודים – ישראלים יפרשו אחרת מקוראים ערבים – ישראלים סצנות, מצבים ורגשות ביצירות הנקראות . אך כאן נתקלתי במצב שבו קורא התבקש לבאר מנהג תרבותי אך חסרו לו המילים הנחוצות, ולא מכיוון שהוא סובל מחסכי שפה דווקא אלא בשל שגרת חייו ואופן חינוכו מינקות . סמיר חווה את האיסור ולא נדרש לתמלול והמשגה שלו . האירוע הזה עורר את ענייני ברקע התרבותי והאישי של הלומדים בקבוצות כגורם שמשפיע על תהליכי הלימוד בקבוצה, והביא אותי לתכנן מחדש את דרכי התגובה ליצירות הנקראות ואף לתעד שיחות, לשמור תמלילי דיונים ולתייק מסמכים שנשלחו אליי מאת הסטודנטים . כל אלה הם הבסיס לחיבורו של ספר זה . בפרק המבוא יידונו היבטים, הבחנות ודילמות הקשורים בקריאת ספרות בקבוצה . הדיון יעסוק בשלושה נושאים : הוראת ספרות כאמירה פוליטית, תפיסת הכיתה כמרחב פרשני מרובה קולות וקריאה של ספרות בהקשרים של הוראה ולמידה בכיתות מרובות תרבויות . הפרק הראשון יתאר את ההקשר שבמסגרתו התקיימו מפגשי הקריאה כדי לעגן את הדברים הנדונים בהקשר הייחודי שבו התרחשו, ובו – בזמן לאפשר לכל קורא לבחון את הרלבנטיות של התהליכים והתופעות המתוארים לחייו האישיים והמקצועיים . פרק ממוקד נוסף יעסוק בדרכים שבהן נאספו החומרים ונותחו, ובשיקולים לדרכי ארגונם והצגתם בספר . הפרקים הבאים, לבו של סיפורי, יציגו תופעות שנגלו מתוך דבריהם וחיבוריהם של הלומדים בקבוצות השונות תוך כדי הקשבה לקולותיהם ולשפתם . סיומו של המסע בין היצירות ובין סיפורי הקוראים הוא בניסיוני לומר במפורש כיצד אני תופסת את התהליכים שעברתי אני במהלך השנים ולשרטט תובנות מסכמות שמנסות להתנתק מהחד – פעמי ומההקשר הנתון אל עבר הכללות רחבות יותר בדבר כוחם של מפגשי קריאה שבהם משתתפים מורים, ובעיקר מורות, בנות תרבויות ודתות שונות, ובהם נמשכים זרמים גלויים וסמויים בין היצירה לקוראים / ות ובין עלילות בדויות לחוויות חיים אותנטיות . כולנו, השותפים למפגשי הקריאה, קראנו אותם סיפורים . אך במהלך מסע הקריאה בנינו מתוכם ולצדם סיפורים משלנו, סיפורים אחרים שחשפו עולמות חברתיים ותרבותיים שמחד גיסא נבדלים זה מזה ומאידך גיסא קרובים ודומים זה לזה .
|
|