|
|
עמוד:14
דרור ק' לוי 14 2 השיחה, המתוארכת ל – ,1941 נסבה על קַרלוס ארחֶנטינו דַנֶרי . האדם המודרני : “אני מדמה אותו בנפשי", ציטט בורחס את בן שיחו במעין השלכה נבואית, “ספוּן בחדר עבודתו, ושמא תאמר במגדל השמירה של הכרך, מצויד בטלפונים, בגרמופונים, במקלטי רדיו, במצלמות קולנוע, בפנסי קסם, במילונים [ . . . ] . אדם שלרשותו כלים כאלה, הנסיעה מיותרת לדידו ; המאה העשרים הפכה על פיה את המעשה במוחמד ובהר : היום באים ההרים מכל עבר אל מוחמד 3 המודרני" . ההשלכה הספרותית של בורחס ( והוא לא היה היחיד בעניין זה ) הגשימה את עצמה . ההתפתחות שחלה בטכנולוגיית השִעתוק הכשירה את הקרקע למהפכה זו, ששינתה בצורה גורפת מושגים של מרחב, זמן וחומר, יצרה תנאים חדשים של ייצוג וקליטה והביאה לשינוי באופני התפיסה החושית ולהיווצרותו של יחס חדש בין ראייה לדיבור, בין דימוי למילה . אם יוהנס גוטנברג הוא גיבורו המוצהר של “היקום הטיפוגרפי", הרי טכנאי שידור ומהנדסי מחשבים, צלמים ומתכנתים, במאים ותפאורנים הם ממזריו 4 דחיקתו של ההיגיון הלשוני, תלוי – הזמן – הכרונולוגי המודרניים . 2 . הדמות הספרותית קַרלוס ארחֶנטינו דַנֶרי מרמזת, כפי שטוענת ברברה ג׳אן שפר ( Schaffer ) , למשורר דנטה אלגיירי, היורד לשאול בחיפושו אחר ביאטריצ׳ה . ראו / http : / / www . themodernword . com / borges borges_paper_schaffer2 . html 3 . בורחס, “האָלף", עמ׳ 116 . החברה האזרחית – הבורגנית של המאה ה – 19 הייתה חברה המושתתת על המילה הכתובה . היא גייסה את הטקסט הספרותי — את כתיבתו ואת קריאתו — לצרכיה, והפכה אותו לצורת – השיח העיקרית שלה . 4 . המושג “מעצב טיפוגרפי" תפס את מקומם של המהנדס וסַדר הדפוס . טיפוגרפיית הראווה ( פרסומות, כרזות, שלטי חוצות וכו׳ ) , בהיותה מכוונת לצוד את העין, אינה מתחשבת עוד בהיבטים של קריאוּת, זרימה והרגלי קריאה .
|
|