מבוא: מהי שירה מזרחית?

עמוד:14

יוחאי אופנהיימר 14 לבין האישי . החשש מפני המזרחיות כהקשר מגביל ורדוקטיבי ( עלון 2010 : 12 - 13 ) לא מנע בסופו של דבר ממשוררים לכתוב כמזרחים, ולהוכיח כי הבחנה אסתטית זו בין הפרטי לפוליטי מופרכת במיוחד אצל יוצרים המבטאים קול של מיעוט, וכי היא נועדה בסופו של דבר לאשש את ההגמוניה ואת ערכיה התרבותיים – חברתיים . הדיון שלי בכתיבתם של מזרחים כצורת התמודדות עם המציאות התרבותית – חברתית בישראל עשוי להראות, כי כתיבתם איננה ניתנת בשום אופן לקריאה אתנית רדוקטיבית, וכי המושג "זהות מזרחית" מייצג היום תפיסת זהות רחבה, מורכבת ועתירת רבדים, בבחינת כלי לייצוג עצמי ולא מכשיר לסימון המזרחים מנקודת מבט חיצונית הגמונית . לפיכך, ההתחקות אחר מאפייני הכתיבה המזרחית איננה מהלך של "גטואיזציה", כלומר של כליאתה בתוך שוליים חקייניים או אפילו אפולוגטיים – פוליטיים באופיים של השירה הישראלית הקנונית, אלא מהלך של שחרור והצגת רוחבה של המזרחיות הספרותית . אלמוג בהר ניסח זאת כהיענות "לַצורך במקום תרבותי מזרחי עצמאי, כבדלנות חלקית לא כפויה ולא מתוך דחייה של התרבויות האחרות, אלא לשם שיקום ובנייה מחודשת של התרבות המזרחית" ( בהר 2011 : 327 ) . מחקרים רבים שהופיעו בשנים האחרונות ( חבר ואחרים 2002 ) , הרחיבו דיונים קודמים שהתמקדו בהבנת מעמדם החברתי של המזרחים בישראל, ותיארו כיצד תפקדה פוליטיקת הזהויות בנוגע למדיניות יישובם של מהגרים, להקצאת המשאבים הלאומית, לחינוך ובמיוחד בנוגע ליצירת הידע והשיח ההגמוני ביחס למזרחים ( סמוחה 1980 ; סבירסקי 1981 ) . אלה שוחט ניתחה את מנגנוני הידע הללו בעבודתה החלוצית על הקולנוע הישראלי ( שוחט 1991 ) ובמאמרים שפרסמה במהלך שנות ה – 80 ( שוחט 2001 ) , והבהירה כי החברה הישראלית תפסה את המזרחים בקנה מידה "אוריינטלי" או "אירופוצנטרי" טיפוסי . שוחט הפנתה את תשומת הלב אל נרטיב המודרניזציה הציוני אשר תיאר את האתנית שהעמידה מקרבה את העלית הספרותית השלטת, או שאין הם / ן מוכנים / ות לקבל על עצמם / ן מגבלות מגדריות שהתרבות הדומיננטית התחייבה להן . המבע החדש הזה, שכמעט אף פעם איננו נובע מעולם "מקורי" אזוטרי טהור אלא הוא יליד תחומי ביניים, שבהם עוצבו ה"זרים" המודרים על ידי הכוח והסמכות של התרבות הדומיננטית אך גם מרדו בה והחדירו לתוכה את הדי התרבות המדוכאה של קבוצתם, הולך ומתקבל כמבע אופייני ומרכזי בספרות של העידן הנוכחי" ( מירון 2005 : 163 - 164 ) . בדבריו אלה אודות האופי ההכלאתי הלא "מקורי" והלא מהותני של הכתיבה מהשוליים מהדהדים הוויכוחים סביב הגדרת המזרחיות בישראל .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר