מבוא: מהי שירה מזרחית?

עמוד:8

יוחאי אופנהיימר 8 מופעים ובעלת משקל ערכי הדומה לאלטרנטיבה שהתגבשה בכתיבתם של מהגרים מזרחים ( ובעיקר בכתיבה של דור ילדיהם ) , אשר כתבו מתוך מקומם החברתי – תרבותי שכונה "ישראל השנייה" . הצגת הרקע התיאורטי של הדיון בשירה המזרחית כרוכה בארבע שאלות עקרוניות :  כיצד יש להשתמש במושג "זהות מזרחית", שנהייה מרכזי בדיונים בנושאי אתניות וספרויות אתניות : האם זהות פירושה תוכן מוגדר ויציב, מורשת העבר, מהות בלתי משתנה ( כשהיא מקושרת עם מראה חיצוני, מנטליות, פולקלור, דת, שפה, טריטוריה, היסטוריה משותפת, מנהגים, מאכלים, לבוש וכדומה ) , או שמא היא נוצרת מחדש כל פעם בתהליך דיאלוגי חי עם ההווה ? כלומר האם יש לחפש את מרכיבי הזהות המזרחית בשחזור עולמן של קהילות יהודיות בארצות ערב, או שזהות זו היא תוצר המפגש המתוח בין מהגרים מזרחים לבין החברה הקולטת בישראל ?  מהם מאפייני ההגמוניה שנוצרה במשך העשורים האחרונים בשירה הישראלית ? דיון זה הכרחי על מנת להבהיר את טענתי, כי השירה המזרחית מתמודדת עם גבולותיה ההגמוניים של השירה הישראלית ומציעה אלטרנטיבה בהשוואה לשירה ההגמונית .  בעקבות סופרים ומשוררים רבים אשר נהגו להתייחס לניסיון חייהם כאל חוויה של גלות, אני מוצא לנכון להתייחס לשירה המזרחית כאל שירה גלותית, כשמושג הגלותיות מציין דחייה ביקורתית של התרבות הציונית אשר עמדה בסימן של "שלילת הגולה" ( רז – קרקוצקין 1995 ) . קריאת השירה המזרחית כגלותית, אשר באה במקום ההתייחסות המתנשאת אליה כאל ספרות "עדתית", כלומר מוגבלת ברלוונטיות התרבותית והספרותית שלה ( 1995 Alcalay ) , מתייחסת אל הכתיבה המזרחית בקטגוריות תיאורטיות, שנהוג להשתמש בהן ביחס לספרויות של מיעוטים או מהגרים . בכוונתי להבהיר את השתמעויותיו התיאורטיות של המונח "ספרות גלותית" אשר רווח בדיונים עכשוויים .  בסיום המבוא יתקיים דיון ראשוני בשאלת אופן ההתמקמות של השירה המזרחית מחוץ לגבולות ההגמוניה, וכן תעלה השאלה — האם מדובר בשתי מערכות ספרותיות נבדלות או שמדובר בהכלאה, בשייכות חלקית וחצויה של הספרות הצומחת בשוליים אל הספרות ההגמונית ?

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא