מבוא

מתוך:  > הקולנוע החרדי > מבוא

עמוד:14

מרלין וניג 14 דוגמאות אלו של פערים חברתיים ממחישות את הקרע החברתי אשר הולך ומתעצם בשנות האלפיים, עם ההתפתחות הטכנולוגית, 1 אופי המאבק הזהותי בין שני הקטבים הללו : החילוני והחרדי . משפיע על התרבות העברית בכלל ועל התיאטרון והקולנוע בישראל בפרט . הטכנולוגיה הקולנועית מעוררת קונפליקט במרחב החרדי אשר מנסה לשמר את הצביון היהודי הישן . בדומה למהלך של הפקת סרטים אוניברסליים בחו"ל על ידי יהודים, גם הסרטים הישראלים החלו בהדרגה להתרחק מהמקום היהודי ולכוון יותר למקום הישראלי . מהלך זה עיכב את התקבלותו של הקולנוע כמסורת תרבותית רלוונטית במגזר החרדי . זו אולי גם הסיבה לכך שהקולנוע המגזרי איננו רק יהודי אלא גם חרדי במוצהר . עם זאת בשנים האחרונות חל שינוי תפיסה גם בקולנוע הישראלי, ודומה ששינוי זה השפיע על העצמאות בקולנוע החרדי . 2 טוען שגם בדור השלישי ליצירה הקולנועית יובל ריבלין היהודית משיקים קווי דמיון בין היבול הקולנועי הישראלי למקבילו היהודי אמריקאי, ובראשם העניין ההולך וגובר שמגלים יוצרים צעירים, ויחד עמם קהלם, בשאלות של זהות יהודית על 3 לדעתו, רוח היהדות שבה לרחף באולמות הקולנוע גווניה השונים . 4 הקולנוע החרדי ולתבוע מקהל הצופים יחס ביקורתי, אם כי אוהד . חושש מההשתייכות לקטגוריה "קולנוע יהודי" מכיוון שהוא בנוי באופן אתי שונה . אולם המצב השכיח בקולנוע הישראלי הוא שחילונים, וביניהם חוזרים בשאלה, הם אלה המציגים למעשה את העולם החרדי, ומצב עניינים זה מטריד את המגזר החרדי ) אשר פעמים רבות נחשף ליצירות השונות הנעשות עליו ( . 5 מציין ביחס להוויה הישראלית בניגוד לריבלין, צימרמן בקולנוע שקיים בה חסך מספרי ואיכותי ביצירות אשר מתייחסות להווייתן של קבוצות אחרות, וביניהן הקבוצות החרדיות : הקולנוע והטלוויזיה הישראליים, כמו מרבית האומנויות הנוצרות בארץ, עוסקים, למרבה הצער, בעיקר בנושאים

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר