|
|
עמוד:10
מרלין וניג 10 ולהוציא אותם ואת סרטיהם מאלמוניותם, כמו גם לתרום להם לשיפור התנאים ליצירה קולנועית איכותית יותר, אשרינו . לאורך השנים שהשקפתי על התחום, עוד לפני החיבור האקדמי אליו, חזרתי ואמרתי לתלמידותיי בחוגים לתיאטרון ולקולנוע במכללות הדתיות שבהן לימדתי ובמסגרת הסמינרים החרדיים בירושלים, שמה שיעניין את האחרים בחוץ הוא העולם החרדי שלהן ; שרק הן תוכלנה, למעשה, להיות עדות נאמנות למציאות החרדית שאליה הן משתייכות ; שייחודן הוא במה שנדמה להן כמובן מאליו, שכן את המובן מאליו הזה משתוקקים להכיר בעולם כולו . יתרה מזאת, במשך כתיבת המחקר גיליתי שהיה בו כדי לסייע לי בהבנת הצרכים של תלמידותיי . הבנתי שהדת אינה מהווה עוד מחסום בפניי, אלא היא, למעשה, דרך מעצבת המסייעת לי בגיבוש הזרם החרדי כאסכולה בעלת מאפיינים ברורים . מרגע שפתחתי בכתיבת הספר וגיבשתי את רעיונות הז'אנר החדש, התחלתי, כאישה חרדית, ליצור מתוך הנאה . כמו אמן נטורליסטי או סימבוליסטי וכו', חשתי כאמנית חרדיסטית . משהבנתי אפוא את מקומי בתרבות הישראלית, נולדה בי תחושת שחרור מופלאה . והערה חשובה לסיום, מחקר זה נכתב מתוך ניסיון להשקיף על התופעה ולהגדיר את הזרם החרדי והייחודי . לצערי, לא יכולתי להרחיב על כל היוצרים בתעשייה, אלא נדרשתי להתמקד בחלקם — באלה המסייעים בחקר הפרמטרים שהגדרתי . אני מודעת לכך שישנה קשת רחבה של יוצרים שנשמטו ממחקר זה, וברצוני להדגיש שהדבר נעשה מתוך שיקולי מחקר ולא, חלילה, מכל סיבה אחרת . כמו כן, ברצוני לציין שהשתדלתי להקפיד ולדייק בעובדות, בציטוטים ובהלכות שמירת הלשון . אם, חלילה, יצא מכשול, שחולל יצר הרע בלי משים, הריני מתנצלת מראש .
|
|