|
|
עמוד:11
הסרטים הסמויים מן העין 11 הצופים פוגעת ביכולתה לענג את הקהל ולהשפיע עליו . לכן תגובתם של רוב האנשים למצב מעין זה כרוכה, בדרך כלל, בכעס על כך ש"נשללה" מהם היכולת להפיק מהסרט את הרווחים הקוגניטיביים והרגשיים שיכלו להפיק ממנו קודם לכן . בלי להיכנס לפרטנות יתר, אפשר לומר שתסכולם של הצופים הוא תולדה של שתי תחושות : כעס על כך שמהסרט נשללה היכולת "לשפר את תמונת עולמם" ; עלבון בשל כך שלא הבחינו ב"תחבולה" הפשוטה יחסית, שבאמצעותה הסרט "משפר את תמונת עולמם" . כעסים כבדי משקל שלמרבה השמחה די קל להתגבר עליהם . כל מי שהוא בעל יצר אינטלקטואלי ממהר לסלוח הן ליוצרי הסרט, שרימו אותו כביכול, והן לחושפי התרמית, שבגללם אינו יכול עוד ליהנות מתמונת העולם השקרית שהסרט ברא . לאלה שכעסם עז מתאוותם ללמוד ולהשכיל אפשר לספק שתי נחמות יעילות למדי שיסייעו להם להיתפס בצערם ויאפשרו להם לסלוח לסרט ולעצמם בלי לחוש מיוסרים . הנחמה הראשונה נוגעת לאופי המתוחכם והערמומי של המערכת הכלכלית – תרבותית, שבמסגרתה נוצרים מרבית הסרטים הזוכים להצלחה מפליגה בעולם המערבי ובישראל . מערכת זו מאוישת בידי מומחים מיומנים ביותר, שמנסים, לרוב במודע, ליצור סרטים שייראו חדשניים – מתירניים ואפילו חתרניים ככל האפשר בלי שעובדה זו תמנע מהם להצליח . כלומר הם מתמחים בלשפר את תמונת עולמם של הצופים הנחשפים לסרטים שהם יוצרים, תוך כדי כך שהם גורמים לאותם צופים לסבור בטעות כי הסרט חושף בפניהם את "עובדות החיים" או את "הוויות העולם" בצורה נועזת, אמיצה וחדשנית . הנחמה השנייה מתקשרת לצופים עצמם, וליתר דיוק למנגנון ההדחקה המשובח שבו ניחנו מרביתם . מנגנון זה מאפשר להם, תוך זמן קצר, להתעלם מאוסף התחבולות שבאמצעותו הצליח הסרט לשפר את תמונת עולמם זמן מועט לאחר שהצליחו לאתרו בכוחות עצמם או בעזרת הסבר שהובא לידיעתם . מנגנון זה, שאפשר להעניק לו את השם "מוחק העלבונות", מאפשר לצופים לשוב וליהנות במהירות מהסרט, תוך כדי כך שהם מתעלמים מהעובדה שרק לפני זמן מועט מישהו הסב את תשומת לבם למנגנון שבאמצעותו הסרט "משפר את תמונת עולמם" . יתרה מזאת, ברוב המקרים הם אפילו מתחילים לראות את עצמם כמשתייכים ליחידת העילית שפיצחה את "הקוד הסודי" שבעזרתו הצליח הסרט להערים על מרבית הצופים בו, ולפיכך ליהנות מכך שהם יכולים לראות כיצד הסרט משפר את תמונת העולם של הצופים בו בלי שיבחינו בכך . מעבר לכך, צריך לזכור שמרבית יוצרי הקולנוע, חלק ניכר מהצופים וכמעט כל האינטלקטואלים המבקרים את הקולנוע חוברים זה לזה כשמדובר ביחסם האמביוולנטי לזרם המרכזי בקולנוע, שאפשר לכנותו ולאפיינו בעזרת שמות רבים, כגון : אמנותי, סמי – אמנותי, בעל יומרות אמנותיות, פונה לזרמים המרכזיים בחברה, בורגני, בידורי אך לא אסקפיסטי ועוד . שלוש הקבוצות ) יוצרים, צופים, מבקרים ( שותפות ברצון
|
|