מבוא: משה ואדיפוס

עמוד:12

מילי מאסס 12 מיתולוגיים, כמו בסיפוריהם של משה ושל אדיפוס, שאימוצם הציל את חייהם . בשני הסיפורים מוענק תפקיד מרכזי לשאלת זיקתם של הגיבורים לקשר הייחוסי ( הקשר הגנאולוגי ) , אולם ההשוואה בין שני הסיפורים מגלה את ההבדל בין הרצון להעניק לילדים סיכוי לחיים טובים יותר, או אפילו את החיים עצמם, ובין השאיפה לשלוט בגורל ולשכתב את ההיסטוריה שלהם . סיפורו של משה הוא סיפור על ילד שאמו ניסתה להצילו מן המוות שגזר פרעה על ילדי בני ישראל, אולם המקרא מדגיש שמשה, אבי האומה, לא נעקר מעברו : בת פרעה, שמשתה אותו מן היאור, זיהתה שהוא "מילדי העברים" והפקידה אותו בידי מינקת עברייה, שהייתה למעשה אמו, ובחודשי ינקותו הוא גדל בקרב בני עמו . כשגדל התגורר משה בבית פרעה, וכשבגר — יצא "אל אחיו" ( שמות ב, ב - יא ) . הכתוב אינו מבהיר אם משה ידע שהמינקת היא אמו, אם זהותו המוּלדת השתמרה בתודעתו, ואם, כשגדל ויצא אל בני ישראל, ידע שהם אחיו, אך בולטת בו החשיבות המיוחסת להשתמרות הקשר הייחוסי בחייו של משה . חשיבות זו מקבלת היום את ביטויה בצורת אימוץ הקרויה "אימוץ פתוח", שבמסגרתה הקשר בין המאומץ לבין הוריו המולידים איננו מתנתק והילד איננו נתלש מן הקשר הייחוסי שלו . אימוצו של אדיפוס נועד גם הוא להגן עליו ממוות, אך הפעם אביו, מלך תביי, הוא המתכוון להרגו, כדי לסכל את נבואת האורקל, לפיה הבן שייוולד עתיד להרוג את אביו ולעלות על יצועי אמו . לפיכך, אדיפוס מוסתר מפני הוריו, מאומץ על ידי משפחת מלוכה בארץ אחרת ומנותק לחלוטין מזהותו המוּלדת . סיפורו 2 ואף על פי שבסיפור זה היא מובילה לטרגדיה מייצג את השאיפה לשלוט בגורל, נוראה, דומה שהעוצמה הרבה הגלומה בה עומדת ביסוד התפיסה הרואה בסודיות מרכיב הכרחי באימוץ . ואכן, האימוץ המוגדר כ"מלא", או "אימוץ סגור", מנתק כליל את הקשר בין המאומץ לבין הוריו המולידים כדי לאפשר "התחלה חדשה" ( clean break ) , כאילו חייו של המאומץ מתחילים עם אימוצו . מדיניות האימוץ בישראל טבועה בחותם סיפורו של אדיפוס : חוק האימוץ קובע שהאימוץ מנתק כליל את הקשר בין הילד לבין הוריו המולידים . זהותו החדשה ומקום הימצאו חסויים מפניהם, ואף הוא, מרגע שהושלם תהליך האימוץ, 3 עם החלטת בית המשפט להכריז על ילד בר – אימוץ נעלם אינו יודע עליהם דבר . 2 . ראו Mili Mass, "Adoption in the Bondage of the Oedipal Myth", Journal of Psychiatry & Law 22 ( 1994 ) : 263 - 267 3 . ראו ע"א 98 / 2169 פלוני נ' הי"מ , פ"ד נג ( 1 ) ,241 264 ( 1999 ) : " [ . . . ] הכלל הוא האימוץ ה'מלא' או ה'סגור'" . עם זאת, האפשרות לאימוץ פתוח מצויה כבר בחוק

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר