|
|
עמוד:14
אוריינות חזותית 14 לקיים דיון פרשני על העולם תוך כדי צפייה בו — כך ניתן להסביר חלק מהתשוקה להצטלם ולעלות ל"רשת" . מנגד, הניסיון לקיים את הדיון באמצעים מילוליים פחות ופחות וראוותניים יותר ויותר מלמד על נסיגה מסוימת בעומקו של השיח . הדיון המילולי הוא סוג אחד של אמצעי פירוש אך לא היחיד והמקיף ביותר ; הייצוג החזותי מאתגר את המובן מאליו ואת "הסדר הטבעי" באופן ישיר וידידותי למתבונן . כדרך משל, התבוננות בפריחה של שדה כלניות עשויה לעורר פליאה אפלטונית לצד העמקת תחושת ה"ננטשות" בעולם בנוסח היידגר לא פחות מכל ניסיון רציונלי לתאר את התפתחות הצמח במונחים ביולוגיים . הפרדוקס הצילומי — בין ייצוג מציאות ליצירת דימוי המצב ה"אובייקטיבי" של התצלום קיבל מעמד מיתי בעיני מתבוננים שונים בשל הגודש האנלוגי ויכולת הייצוג שלו . רולאן בארת ) 1988 ( מציע לנו לזכור שהמסר הצילומי הוא קונוטטיבי ) מתכתב רעיונית ( . הפרדוקס הצילומי מוגדר בקיום המשותף של שני מסרים ; האחד ללא קוד ) "אנלוג צילומי" בלשונו של בארת ( והאחר בעל קוד ) "הרטוריקה של הצילום" ( . המסר הקונוטטיבי מתפתח כאן דווקא מתוך מסר חסר קוד . "סטודיום" ) למידה ( ו"פּוּנקטוּם" ) דקירה ( הם מושגי מפתח להבנת חוויית ההתבוננות בתצלום . התבוננות מעוררת בנו את ה"סטודיום", קרי הסקרנות ללמוד על ההתרחשות שאנו מתבוננים בה : מהי ההתרחשות ? מהן הנסיבות ? מיהן הדמויות ? וכדומה . בחלק מהתצלומים אנו זוכים גם ל"פונקטום", כלומר קיומו של פרט קטן בתוך התמונה הדוקר לנו את העין, נוגע ללב . הפרדוקס הצילומי מתבטא בכוחו של התצלום "לייצג" מציאות ללא יומרה מפורשת לשמש אופן ייצוג אולטימטיבי ויחיד של המציאות . בכך גדלה האפשרות ליצור הזדהות, שכן במקרה עלתה פיסת מציאות זו ולא אחרת ) כסוג של קונטינגנטיות ( . בארת סבור כי בניגוד לכוונותיהם של צלמי התערוכות, בצילום לעולם אין "אמנות אלא תמיד משמעות", שתאפשר בסופו של דבר הבחנה בין ציור טוב לבין צילום . המשמעות, אם כן, מקורה בחיבור בין הקונוטציה הטבועה באובייקט ) מסמן ( לבין המשמעות המצויה בעיני המתבונן . בין הגורמים הטכניים המעצבים את הקונוטציה מונה בארת את השימוש באחיזת העיניים בתצלומים מזויפים, למשל : התנוחה — הנשענת על עמדות סטריאוטיפיות המכוננות אלמנטים מוכנים של סימון ) כגון מבט אל השמים ליצירת קונוטציה של רוחניות ( ; האובייקטים — הפריטים המצויים ברקע או במרכזו של התצלום ) למשל, כוננית ספרים יוצרת קונוטציה אינטלקטואלית ( ; פוטוגניות — טכניקות המרוממות את האובייקט באמצעות תאורה, חשיפה והדפסה ; אסתטיציזם — קומפוזיציה של
|
|