מבוא

עמוד:12

איילת ברגור 12 יש לציין כי רוב המחקרים שנעשו על ז'אנר זה חוקרים סדרה אחת ויחידה . המחקר היחיד הבוחן כמה סדרות נכתב על ידי ליבס וליווינגסטון ( Liebes & Livingston ) . המחסור במחקרים הבוחנים שאלת מחקר אחת על פני כמה סדרות בז'אנר זה היה מגבלה בכתיבת ספר זה, היות שלא נמצאו מחקרים דומים אשר אוכל להתייחס אליהם . אולם ניתן להתייחס למגבלה זו כיתרון המדגיש את ייחודו של המחקר הנוכחי במסגרת המחקרים האקדמיים העולמיים על ז'אנר זה . כמו כן, מסקנות המחקר עשויות להשליך על היצירה הישראלית המקורית . כאמור, לא נמצאו מאמרים אקדמיים או מחקרים הדנים בז'אנר סדרות הדרמה היומיות בהמשכים המופקות בישראל . לפיכך הציטוטים וההתייחסויות לסדרות הללו בספר זה לקוחים מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית בלבד . שאלת הריאליזם בתרבות הפופולרית בכלל ובטלוויזיה בפרט זכתה לדיון רחב בעשורים האחרונים . בספר זה אבקש לבחון, כאמור, סוגיה ספציפית יותר — ייצוג המקום ( ישראל ) בסדרות הדרמה היומיות בהמשכים ששודרו בטלוויזיה הישראלית בשנים 1996 - 2006 . השאלה המרכזית שתיבחן כאן היא מהם הביטויים של הישראליות בסדרות אלה, או במילים אחרות : מהן הפרקטיקות החזותיות, החברתיות, התרבותיות והמילוליות המבנות את השיח הטלוויזיוני על המקום, ישראל, בסדרות אלה ? בניתוח מסוג זה יוסט מרכז הדיון מהכיוון האמנותי – אסתטי אל הטקסט הטלוויזיוני כטומן בחובו משמעויות חברתיות, תרבותיות ומקומיות . מתודולוגיה הדיון בספר יתמקד באיתור הקודים החזותיים, התרבותיים והחברתיים הטמונים בטקסט . הקודים אותרו על פי ההגדרות והאיכויות הטמונות בטקסט הסדרתי, ובעזרתם ניתן לבחון את

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר