כי חינוך עושים יחד: סיפורה של תוכנית הכשרת מורות ומורים למנהיגות חינוכית־חברתית

עמוד:12

12 | חותם נעמי : הכשרת מורות ומורים למנהיגות חברתית-חינוכית שרה באה מתחום מנהיגות בחינוך ומתמחה בתחום קבוצות וקהילות ותפקידן במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי . במהלך השנים הייתה שותפה בעיצוב מסלול החינוך החברתי-קהילתי במכללת אורנים ובהקמתו של התואר השני בנושא . היא שימשה חברת מטה במשרד החינוך להובלת תהליך הפיכת בתי ספר לבתי חינוך והפיכת חדרי מורים לחבורות משימה . נוסף על כך, פעלה לביסוס האלמנטים של הפדגוגיה החברתית-קהילתית אצל צעירים וצעירות בארץ ובעולם ליצירת מסגרות קהילתיות בנות קיימה לקידום שינוי חברתי בסביבתם . בעשייתנו פגשנו את מערכת החינוך על כל היבטיה : הוראה בבית הספר, הכשרה של סטודנטיות וסטודנטים להוראה, הדרכת מורות ומורים, הדרכת מנהלות ומנהלים ועבודה במטה המשרד ובמחוזות . בצד זאת זכינו לעבוד במערכות ובארגונים נוספים הנמצאים בממשקים שונים עם מערכת החינוך, כגון ארגוני חברה אזרחית, השלטון המקומי על שלל מחלקותיו ומערכות חינוך בלתי פורמליות . לכל אורך הדרך ובכל התפקידים שמילאנו, הסתובבנו תוהות, כל אחת בדרכה, ״מדוע זה לא עובד מספיק טוב״ . מצאנו עצמנו מסכימות עם מה שכבר שנים רבות מבוטא בספרות המחקרית בארץ ובעולם, וחוֹווֹת זאת על בשרנו : העיסוק בבתי הספר, במקרים רבים, עיקרו בהשגת הישגים ותוצאות ובייצור תוצרים יותר משהוא נוגע לחברה, ללמידה, לחדוות למידה ולמשמעות האישית של הלמידה ( מרגולין ואחרות, 2018 ) . שאלנו מדוע בתי הספר, שאמורים להיות מעוזם של הלומדים והלומדות, מפגש מעורר השראה עם אנשי ונשות חינוך מהמעלה הראשונה, עם ילדים וילדות בני גילם ועם תכנים מעניינים ורלוונטיים, עולם קסום של פוטנציאל אין-סופי ללמידה, צמיחה והתפתחות – מדוע אלה הפכו למקום שבדרך כלל הילדים והילדות אינם ששים להיות בו . בד בבד עלתה התהייה מדוע הגורמים הנושקים למערכת מפנים אליה יחס כפול של חשדנות מצד אחד וציפיות גבוהות מצד שני . אך יותר מכול הטרידה אותנו השאלה : מדוע אותם צעירים וצעירות שפגשנו במסגרות אחרות של עשייתנו החינוכית, אותם אלה בעלי ובעלות תחושת שליחות ורצון להשפיע על המציאות, מצאו עצמם עובדים בעמותות ובפעילות ציבורית חברתית מנותקת מעולם בית הספר ; מדוע בית הספר אינו נתפס כזירה אפשרית לשינוי והשפעה ? אחת החוויות המרכזיות שחווינו במהלך עבודתנו היא בדידותם של המורות והמורים המתפקדים בהוויה שאינה מזמנת ואינה מאפשרת לרקום חלומות משותפים, לחשוב יחד, ללמוד בקהילה ולפתח "יחד" מעצים ומצמיח . הזדהינו

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר