|
|
עמוד:14
14 ליאורה סוטו | איתן גילור מילר הראשון מתאר את תהליך הטיפול ; הציר השני מתאר את הדיאלוג בין המטפלת, ליאורה, לבין איתן, השומע-מספר על התקופה ועל עצמם ; הציר השלישי הוא התקופה שהחלה במה שכונה אז "מבצע צוק איתן", שהוא הרקע התקופתי של הטיפול . בציר זה מובא בתחילת כל פרק צילום של עמוד ראשון מהעיתונות שהתפרסמה בתאריך המפגש או סמוך לו ; הציר הרביעי מונח בהערות השוליים ובדיון בחלק השלישי והאחרון של הספר, שבאמצעותם אנו מנסים לגבש תובנה חדשה על יחסי הכוחות בטיפול ולבחון את התפיסה הטיפולית שלנו בעיניים ביקורתיות . באמצעות תאוריות ורעיונות של תאורטיקנים מובילים אנו מביאים את הנושא הפוליטי, הנתפס בעינינו כצורך קיומי, אל קדמת השיח המקצועי . הספר נכתב בהשראת סיפור חייה של המטופלת שעבר שינויים רבים כדי לשמור על פרטיותה . יתרה מזאת, לא את המטופלת הספציפית הזאת ביקשנו להציג אלא סוגיות פסיכולוגיות- פוליטיות . כדי להימנע מהסוגיה האתית של פרסום תיאור מקרה, לא היה די מבחינתנו בשיקוליה של המטופלת . לא פעם הסכמת המטופל נעדרת הבנה מלאה ביחס להשלכות השונות של פרסום סיפורו . ליאורה סיפרה לה פנים מול פנים על תוכן הספר ונתנה לה לקרוא את כתב היד . המטופלת נתנה את ברכתה לספר ולרעיון להביא לדיון באמצעות טיפול פרטי את השיח על הסכסוך ואת חוויית הזרות של המיעוט הערבי . שזרנו בעלילה מטופלים נוספים ושיחות שניהלנו איתם, בלי שניתן יהיה לזהותם . תיאור הטיפול שלנו מושתת על הבית שבו אנחנו חיים, על האקלים החברתי-פוליטי שבו הוא נמצא ועל האופן שבו הם משפיעים עלינו, אזרחי מדינת ישראל, הגדה המערבית ועזה . אנחנו מונים לא יותר מאשר 14 מיליון איש ( כתשעה מיליון על פי נתוני הלמ"ס בישראל ועוד כחמישה מיליון בגדה המערבית וחבל עזה על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה ) . עוולות מתרחשות במקומות רבים, אך נדמה שההשפעה, הכעס, ההזדהות והזרקור
|
|