מבוא ספר הצילום התיעודי הביקורתי

עמוד:12

12 יערה גיל-גלזר עם צלמי FSA , עם סטרייקר ועם אדווין רוסקאם ( Rosskam ) , המעצב הויזואלי של FSA-ה . הז'אנר שאותו יצרו יחד, כאשר השפל כבר נתן אותותיו במהלך למעלה משבע שנים, אפשר מבט רטרוספקטיבי שקשר את התוכן התיעודי-חברתי של התצלומים עם ביקורת התרבות הרחבה יותר, אשר באה לידי ביטוי בעריכתם עם הטקסט הכתוב . רוב מחבריהם של ספרי הצילום התיעודיים הביקורתיים היו ילידי מפנה המאה בשנות ה- 30 המאוחרות או ה- 40 המוקדמות לחייהם, דמויות מוכרות ובעלות שם בחיים האינטלקטואליים האמריקאים, גם אם המוניטין של חלקם עדיין לא היה אז בשיאו . את שיתופי הפעולה בינם לבין צלמי FSA-ה אפשר לראות כנובעים הן מהדחף התיעודי שאיחד בין אמנים, אנשי רוח וחוקרים מתחומים שונים, הן בפופולריות האדירה של הדימוי המצולם והן בפתיחות הניסיונית לשילוב בין סוגי מדיה וסוגי ביטוי יצירתיים שונים - כולם אפיינו את תרבות השפל והניו-דיל . לא ניתן לתאר את זהותם האידיאולוגית של יוצרי הספרים תחת כותרת אחת, אולם אפשר לערוך כמה הכללות ביחס להשקפת העולם שהנחתה אותם, ולמקם אותה בהקשר הרחב של מחשבת השמאל האמריקאי בתקופה הנדונה . היו ביניהם כאלה שאפשר לשייכם לחזית הפופולרית, שממנה הסתעפה החזית התרבותית של שנות ה- 30 בארה"ב המוגדרת על ידי מייקל דנינג ( Denning ) כתנועה שחבריה היו "סוציאליסטים שאינם קומוניסטים ואנשי שמאל עצמאיים שעבדו עם קומוניסטים וליברלים, אבל סימנו תרבות שלא הייתה מפלגה, ולא תרבות ניו-דיל ליברלית" . עם זאת, אף שחלק גדול מאותם יוצרים מוזכר על ידי דנינג בהקשר של תנועה חברתית זו, רובם אינם משתייכים ללבה, אשר אותו הוא מתאר כמורכב מדור של אינטלקטואלים ואמנים שגדלו בשכונות פועלים של מהגרים ושחורים בכרך המודרני . אחרים מבין יוצרי הספרים נמנים עם קבוצה שאותה מגדירה קתרין מ' סמפסל

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר