מבוא ספר הצילום התיעודי הביקורתי

עמוד:10

10 יערה גיל-גלזר של ,1929 אולם החמיר מאוד במהלכו . תצלומים של פועלי החקלאות העניים ושל הנופים החקלאיים מוכי הבצורת, סופות האבק והאדמה הסחופה, יצרו בהם יחד עם המילים הכתובות רטוריקה מורכבת ; מחבריהם ביטאו באמצעותה מחאה נגד המערכת הקפיטליסטית הדורסנית ונגד עוולות חברתיים כמו ניצולם של פועלים ואפליה על רקע גזעי . ברובד עמוק יותר, הם בחנו בחריפות סוגיות היסטוריות ואידיאולוגיות בעלות שורשים עמוקים בתרבות האמריקאית . שני גורמים עיקריים כרוכים באופן הדוק בהופעתו של ספר הצילום התיעודי הביקורתי כז'אנר באותה תקופה : הראשון הוא מרכזיותו של התיעוד בכלל ושל הצילום בפרט ככלי תיעודי ( בעיתונות, בתערוכות, בקולנוע ) , כטכנולוגיה מודרנית וכאמצעי ביטוי אסתטי . הגורם השני הוא הפנייה האינטלקטואלית אל "האדם הנשכח" ואל אמריקה הכפרית החקלאית, כמיצגיהם של חיפוש אחר זהותה התרבותית של האומה . ברקע, האוריינטציה הפרוגרסיבית של הניו-דיל ( בעיקר "הניו-דיל השני" ) יחד עם רעיונות שמאליים ליברלים ורדיקליים עצמאיים, היו אף הם קרקע פורייה להתגבשותו של הז'אנר . כמעט כל ספרי הצילום התיעודיים הביקורתיים שיצאו לאור בפרק הזמן שהוזכר, התבססו על עבודותיהם של צלמי פרויקט הצילום הבולט של התקופה, שפעל במסגרת האגף ההיסטורי של 2 תפקיד המִנהל לביטחון החקלאות ( להלן FSA-ה ) של הניו - דיל . FSA-ה היה לסייע לאוכלוסיית פועלי החקלאות העניים . האגף ההיסטורי שלו, שבראשו עמד הכלכלן רוי סטרייקר ( Stryker ) , פעל במשך שש שנים שבמהלכן צולמו המוני דימויים שתיעדו את אותה אוכלוסייה, את מצב החקלאות ואת פעילות FSA-ה ; רבים מהם הופצו באופן אינטנסיבי לאמצעי התקשורת הפופולריים, הוצגו בתערוכות ( בעיקר במסגרת ממשלתית ) ושימשו כאילוסטרציות בעלונים ממשלתיים . מכל מקום, מנגנון ההפצה הנמרץ שאותו

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר