|
|
עמוד:13
מסע אנתרופולוגי 13 כעת היה בדרכו לביקור משפחה בארץ לרגל חתונה של אחייניתו . ועוד לפני שהגענו לביקורת הדרכונים בדרך לאולם הכניסה בלוד הגיע עובד שדה התעופה, חבר או קרוב משפחה, שהקביל את פני האורח מניו – יורק ועמד לסייע לו ביציאה מהשדה . חשבתי לעצמי עד כמה השתנו פני החברה הישראלית . מי שהיה מוגדר לפני שנים מעטות בסגנון מתנשא כ"יורד" או "גרוזיני מאשדוד" חוזר לארץ כבעל מעמד של נדיב נשוא פנים, עתיר חכמת חיים ותושייה, המכיר את רזי הארץ והעולם טוב יותר מהפרופסור "הצבר" בן שיחו . חוויה זו הייתה שונה מאירוע מקביל מלפני מספר חודשים עת חזרתי מניו – יורק למחרת תום הפסח ומצאתי את עצמי עם רעייתי במסלול רצוף של נוסעים חרדים . המטוס אף איחר לצאת בהתנצלות על העמסת עודף מטען אישי . מוקפים בחברותא צפופה של מבוגרים וילדים תושבי מאה שערים או בני – ברק ובנותיה, הבחינו הדיילים "במצוקתנו" וחילצו אותנו כעבור זמן מה בשדרוג מפתיע למחלקת עסקים . שתי טיסות אלו בטווח זמן קצר היו עבורי שיעור מאלף בתולדות גלגולי החברה הישראלית . אין ספק, "הארץ" של היום שונה מאוד מזו שהכרתי מאז ראשית חיי המקצועיים בסוף שנות ה – ,60 כאשר מרבית הישראלים נוסעי "אל על" ייצגו את אוכלוסית "הוותיקים" — אשכנזים חילונים . לא עברה עליי בזמנו טיסה לחו"ל או בחזרה ללא מפגש עם מכר אחד לפחות מבני או בנות השכבה החברתית "הדומיננטית" של אותם ימים . מחשבות אלו העלו בי את הרעיון לחזור אל שולחן הכתיבה שלי, מזכרת אירופית חסרת גיל שקניתי לפני שנים רבות בשוק הפשפשים ביפו, עתיר ממדים ומלא עד גדותיו בסיכומי הרצאות, מכתבים לעיתון, יומני תצפיות וטיוטות של מאמרים ערוכים בשלבים שונים ממחקריי בארץ ובארה"ב . החלטתי לאתר ולרכז פרקים המספרים על תהליכים ותהפוכות בחברה הישראלית שבהם התנסיתי כאזרח וכחוקר, וכן גם דיווחים על כמה חוויות אישיות
|
|