|
|
עמוד:10
10 שמא : אותן ) אך גם ממרחק רב, כמי שאכן מצויה בידיה ידיעת העתיד . את השיר של בלוק, "גֶּשֶם קַל הֶעֱכִיר אֶת שְׁמֵי פֶּטְרוֹגְרָד . . . " שבתחילת המסה ״שלשום היום״, סטפנובה קוראת קריאה כפולה, מתוך ראייה כפולה, בו-זמנית : גם מכאן וגם משם, מהזמן ההוא, מהצומת שבין שתי הפרשנויות - כשיר פטריוטי החדור ששון קרב, וכשיר אנטי- מלחמתי . יכול להיות שזה עולה בידיה גם מפני שהיא שייכת לדור שסכר הספרות "האסורה" אשר נפרץ בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, עם ראשית הפרסטרויקה, גרם לו להרגיש בנעוריו כ"בני זמנה של המאה ה- 20 כולה בבת אחת [ . . . ] עד שלמשך שנים אחדות הראייה הצטללה למרחקים והמרחק לכול היה שווה - מרחק זהה עד 5 יֵלֵנה שוורץ ועד קוּזמין, וממנו לג'ויס" . בחלל המציאות הרוסית, ונראה שאף העולמית, בעולם שאינו 6 שהאדם אינו אלא "טקסט מתמשך ללא סוף - עצום, חי, רוחש" יכול לאחוז בו בשלמותו, במלוא היקפו, אלא רק בקטעים אקראיים מתוכו, מריה סטפנובה קוראת ומפענחת את ההוויה כדרך שמפרשים יצירה ספרותית, באותם כלים ספרותיים-פילוסופיים . וההוויה הרוסית, לפחות, מספקת לה הוכחות לטשטוש גבולות גמור בינה לבין בִּדיון : "היומיום מחקה בנקל את הספרות, משתמש במערכת הכלים שלה ( עיוותים, שינויים חדים בטמפרטורה, הפרשי פאתוס, מוזיקה מאחורי הפרֵיים, צליל מועצם ) ובונה את חיינו על פי חוקי 7 החיים הרוסיים השירה היכן שכמדומה אין לה לא מקום ולא זמן" . 5 "שלשום היום", עמ' ,31 ספר זה . 6 מתוך ריאיון עם סטפנובה "כל הזמן מצפים מן העבר לפעלולים חדשים ולמטמורפוזות חדשות", באתר / / : Republic , 26 . 1 . 2018 : https republic . ru / posts / 89156 ? fbclid = IwAR18 ZuT9 Ai_nASy8 - FVuO5 Ks2 do5 IwnDScsJXF07 hoaGpSrP_Cx2 YIczdFQ 7 "שמיו של גוגול", ספר זה, עמ' 110 .
|
|