|
|
עמוד:11
פרק 1 : תבונה מרחבית | 11 בין גורמים חזותיים והיכולת להבחין בין דמות לרקע . היכולת לקלוט ולהבין מידע חזותי מאפשרת לתרגם את המידע החזותי לתכונותיו של העצם שהמידע הנצפה נוגע לו . היכולת ליצור תמונה מנטלית : היכולת לדמיין גופים מתוך ייצוגיהם הדו - ממדיים או מתוך מידע מילולי . היכולת לבצע מניפולציות בדמיון על תמונה מנטלית . למשל, היכולת לדמיין תנועה של גופים או לדמיין שינויים ותהליכים בהם . בפעילות זו גם המקור וגם התוצר של העיבוד המנטלי הם חזותיים, והדגש הוא על התהליך המנטלי שעובר הפרט בעת שהוא מדמה שינוי שחל בעצם . לפי ארמסטרונג ( 2006 ) , בעלי תבונה מרחבית חושבים ולומדים בעזרת תמונות ; זוכרים פרצופים ומקומות ; מבחינים בפרטים קטנים שמרבית האנשים אינם מבחינים בהם ; מחברים בין עולם המציאות לעולם הדמיון שאותו הם רואים בעיני רוחם . הם חושבים בשלושה ממדים, מדמיינים דברים תלת - ממדיים בראשם ו"מתבוננים" בהם מזוויות שונות . לין ופטרסן ( 1985 Linn & Petersen, ) מבחינים בשלושה רכיבים של היכולת המרחבית : תפיסה מרחבית ( spatial perception ) , רוטציה מנטלית ( mental rotation ) והדמיה ( ויזואליזציה ) מרחבית ( spatial visualization ) . על פי החוקרים, תפיסה מרחבית היא היכולת של היחיד לקבוע את היחסים המרחביים של גירוי מסוים ביחס לאוריינטציה של גופו מתוך התעלמות ממידע מסיח . ברמה המעשית ( אופרציונלית ) זוהי היכולת לקבוע אנכיות או אופקיות של עצם נצפה למרות נוכחותם של מסיחים הנוטים לכיוונים אחרים ( ראו למשל, 1985 Lawton, 2010 ; Linn & Petersen, ) . אחד המבחנים הנפוצים לבדיקתה של היכולת לקבוע אנכיות הוא 'מבחן המוט והמסגרת' ( 1954 , . Witkin et al ) . במבחן זה הנבדקים שוהים בחדר חשוך שיש בו מסגרת זוהרת ובתוכה מוט זוהר . הנסיין מטה את המוט ואת המסגרת, והנבדקים מתבקשים לתת לו הוראות מילוליות כיצד ליישר את המוט כדי שיהיה ניצב לרצפה ( שאותה אין הם רואים בשל החושך ) , בלי להתחשב במצב המסגרת . אנשים תלויי שדה או אנשים המתקשים בתפיסת המרחב מביאים את המוט למצב שבו הוא איננו מאונך לרצפה, אלא מאונך לבסיס המסגרת, כפי שנראה באיור 1 . נבדקים שאינם תלויי שדה והתפיסה המרחבית שלהם טובה מבצעים את המטלה כהלכה .
|
|