|
|
עמוד:10
אוצֵר-גרילה 10 פעולתו ובתעוזה לחולל שינוי במבנה הצורני ( למשל, באופן שבו הרחוב כולו היה לזירת התרחשות ) . ניתן להכליל כי תפיסת התיאטרון מוטמעת באוצרות של עפרת ומונחיו שאובים לא פעם משדה התיאטרון . למשל, בתביעה מהאוצר ל"היפעלות תיאטרונית", שהוא מסביר במונחי דינמיקה של תיאטרון, או בכניסה לתערוכה שהיא "אקספוזיציה", במרכזה מוצב ה"שיא", ולקראת היציאה ממנה - ה"התרה" . האוצרות היא בעבורו אמנות טוטאלית, המקבלת ביטויה במגמה שפיתח, של "אוצר יוצר", המתוארת בהרחבה בספר זה . ואולי לא פחות חשוב, עפרת נותן ביטוי לזיקה העמוקה שבין אישיותו, במובנה העמוק, לבין תיאטרון . הוא אף מתוודה בדרכו ש"האקט התיאטרלי" הולם את מזגו . ולאחר שאמרנו את כל אלה, הבשיל הזמן להתמקד בדימויו העצמי של האוצר כ"אוצר גרילה" . "למדתי לרוות נחת משוליותי המרכזית", ציין לא פעם עפרת . העמדה השולית פותחה על ידו לעמדה ביקורתית המופנית כלפי הנתיב המרכזי של המוזיאונים בירושלים ובתל-אביב והחוגים המרכזיים שעיצבו את סיפורה של אמנות ישראל . העמדה של "שוליות מרכזית" מאפשרת לעפרת להתמקד במה שנעדר מהסיפור המסופר בתערוכות ופרסומים של המרכז ההגמוני ולאתגר מוסכמות של תצוגה ופעולה . עפרת ממציא בלא הרף תמורות באמצעי תצוגה, מאלתר ובונה מערכות אלטרנטיביות של פרסום והפצה . הוא מייצג מקרה נדיר של מוסד בפועלו של איש אחד : ביתו הוא ספרייה וארכיב, "וונדר-קאמר" ( חדר פלאות ) , וסדנת עבודה, החולש על מרכז ידע ומידע והפצה שאין כדוגמתו, בין השאר דרך הבלוג שלו, הכולל למעלה מאלף מאמרים ומושך מאות כניסות מדי יום .
|
|