|
|
עמוד:7
7 בני עקיבא – הקמת קבוצת בני עקיבא עלומים ( סעד ) עקיבא, שהיה סמל לגאווה דתית, מסירות לארץ ישראל ולתורת ישראל עד כלות הנפש, ותלמידיו קיבלו מרבם את אהבת ארץ ישראל בצורה חיה ומעשית . השם התקבל, ואליאש הכין חוקה ותוכנית הדרכה מפורטת לבני עקיבא . אליאש פנה לוועד הפועל של הפועל המזרחי שיתמוך בהקמת ארגון בני עקיבא . הוועד הפועל קבע שיש להתייעץ עם מומחי חינוך דתיים . כונסה ישיבה עם ראשי "החינוך המזרחי", שאליו השתייכו בתי הספר העיקריים של הציונות הדתית . ההחלטה הייתה שאין להקים תנועת נוער משום שהיא ביסודה מרדנית, יש חשש שהיא תפריע ללימודים, וחסרה אישיות חינוכית משכמה ומעלה שתוביל את תנועת הנוער . אליאש קרא את סיכום הישיבה, הבין את המצב, והחליט שעליו להקים בעצמו את ארגון בני עקיבא . 4 ראשיתו של ארגון בני עקיבא הייתה ביום רביעי כ"ד באדר א' תרפ"ט ( מרס 1929 ) בירושלים . ביום זה התכנסו החברים הראשונים להרצאה על תפקיד הנוער בחיי האומה ולהקראת תמצית החוקה של בני עקיבא . החברים החליטו על ייסוד ארגון בני עקיבא כארגון נוער הדוגל בתורה ועבודה, ומטרתו "לחנך דור עברי בריא ואמיץ, מסור ונאמן לעמו, לארצו ולתורתו, החי מעבודתו על פי התורה" . סניפו הראשון של ארגון בני עקיבא היה סניף ירושלים, ולאחר שהתארגנו כמה סניפים מינה הוועד הפועל של הפועל המזרחי הנהלה ארצית לבני עקיבא . המוציא לפועל של ההנהלה הארצית היה אליאש . 5 4 . אליאש, עמ' 58 - 60 ; י' כץ, תורה ועבודה בבניין הארץ : הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, רמת גן ,1996 עמ' 11 ; מ' בר-לב, י' כהן וש' רוזנר ( עורכים ) , במשוך היובל : חמישים שנות תנועת בני-עקיבא בישראל תרפ"ט - תשל"ט, תל אביב תשמ"ז [ להלן בר-לב ] , עמ' 17 - 18 ; י' לב ( עורך ) , ספר בני עקיבא, תל אביב תשי"ח [ להלן לב ] , עמ' 16 - 17 ; א' רייכנר, הנני : סיפורו של הרב חיים דרוקמן, ראשון לציון ,2018 עמ' 39 . בעניין השם בני עקיבא ראוי לציין כי בוועידת מינסק, הוועידה הציונית הכל-רוסית השנייה, שהתכנסה בספטמבר ,1902 הציע מנחם אוסישקין להקים תנועת נוער ציונית שתיקרא "בני עקיבא" . בינואר 1903 שלח חיים ויצמן איגרת לאוסישקין והפציר בו ליישם את תוכניתו להקמת תנועת בני עקיבא . בתגובה ל"תוכנית אוגנדה" שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי באוגוסט 1903 העלה אוסישקין שוב את הרעיון להקמת תנועת בני עקיבא . אף שהשם "בני עקיבא" כשם של תנועת נוער הוזכר בשנים הראשונות של המאה ה- 20 יותר מפעם אחת, הרי שבמקורות לעבודת הגמר לתואר השני, שמאמר זה מבוסס עליה, לא נמצאו סימוכין לכך שקסטנבוים, בהציעו בסוף שנות העשרים של אותה מאה את השם "בני עקיבא" לתנועת נוער של תורה ועבודה בארץ ישראל, ידע על רעיונו של אוסישקין . ראו י' גולדשטיין, אוסישקין : ביוגרפיה, כרך א : התקופה הרוסית, 1863 - 1919 , ירושלים תשנ"ט, עמ' 148 - ,149 ,154 ,167 173 . 5 . אליאש, עמ' ,60 75 ; נ' קצבורג, "תנועת הנוער הדתית", בתוך הרב י"ל פישמן ( עורך ) , ספר המזרחי, ירושלים תש"ו [ להלן קצבורג, "תנועת הנוער הדתית" ] , עמ' 221 ; לב, עמ' 17 ; אמצ"ד, חטיבה 013 / מחזור א / תיק ,0004 מסמך על ייסודה ותחילת ימיה של בני עקיבא, ללא
|
|