|
|
עמוד:10
10 | מחשבות מיותרות : עודפות בספרות העברית 1907 – 2017 כאמור, ראשיתה של מחשבת העודפות בהכרה בעודפות הלשון, בכך שאין אלא טקסט ושהמציאות תמיד מתווכת בעזרת הלשון . עמדה זו תבעה את ביטול כל הוודאויות, הרס מטאפיזיקת הנוכחות וויתור על האפשרות להגיע אל המהותי, אל ׳שורש׳ הדברים . בשל אהבתי את הפתוח, הסבוך, האָפּוֹרֶטִי, ויתרתי על נוכחות 8 ורוּתקתי אל עודפות המילים, אל ההתנפצות החוזרת ונשנית שלהן ההוויה בסימן על בריקדת הממשות כמאמץ טרנסגרסיבי שנהדף שוב ושוב . השלמתי עם כך שאין לנו אלא מילים, ושהן אינן יכולות לשקף וללכוד את המציאות, ואט אט אף גיליתי עושר בלתי-נדלה במה שנדמה כמגבלה : הלשון אינה משקפת ואינה שקופה אלא מייצרת – מילים הן פעולות ויש בהן עוצמה, לעתים חשופה ולעתים ערמומית . כך, גיליתי את כוחה של הספרות לא בציות למבני הכוח ואף לא בחתרנות, אלא בריבוי הטקטיקות, דרכי התחבולה וההתחפשות, ובעיקר במה שאי אפשר לתכננו מראש או לצפותו מראש – לא מצד היוצרים ולא מצד החוקרים והמבקרים . ההכרה הזו התחככה בחשיבה פוליטית ביקורתית, חושפת את ההדחקות של החברה ואת האופן שבו הספרות נענית או מסרבת למבני הכוח שלה . עם זאת, כבר בראשית דרכי במחקר היה לי ברור שיצירת חפיפה מלאה מדי בין ביקורת הספרות לביקורת התרבות עלולה להקריש את מעשה הפרשנות ו׳להמית׳ את ׳אובייקט המחקר׳ – לנעוץ סיכה עבה מדי בלבה המפרפר של היצירה ; חששתי לגלות שהניתוח אולי הצליח, אבל החולה מת . הכרתי בצורך לטלטל את הספרות שהתמסרה שנים רבות מדי לקריאה פורמליסטית אסתטיציסטית, ובכוחה של הקריאה הביקורתית לחשוף את הלא-מודע הפוליטי של היצירה, אך חזרתי ושיננתי לעצמי שהלא-מודע מצוי על פני השטח של הטקסט, מסרב למטאפיזיקת העומק המודרניסטית, מגיח תמיד בדרכים עקלקלות ולא צפויות, ושההיסטוריה אינה 9 שאף שאינה ניתנת לייצוג יש פרוסה לפנינו גלויה אלא מופיעה כ׳סיבה נעלמה׳, 0 לקרוא את עקבותיה בפני השטח של הטקסט, כ׳מה שכואב׳ ועודף . 8 בדומה לדרידה, הכרתי ב׳היעדרם של הרפרנט או של המסמן הטרנסצנדנטלי . אין חוץ-לטקסט [ Il n’y a pas de hors - texte ] [ . . . ] שהרי כבר מצאנו, בתוך הטקסט , שההווה המוחלט, הטבע, תוכן המילים ״אֵם אמיתית״ וכו׳, כבר תמיד חמקו ונגוזו, מעולם לא התקיימו ; שמה שפותח את המשמעות והלשון, הרי זו אותה כתיבה בהיעלמותה של הנוכחות הטבעית׳ ; דרידה, על הגרמטולוגיה , עמ׳ ; ההדגשות במקור . 9 על ההיסטוריה כסיבה נעלמה, ראו גם : אמיר בנבג׳י וחנן חבר, ׳מבוא : היסטוריה ספרותית וביקורת הספרות׳, בתוך : אמיר בנבג׳י וחנן חבר ( עריכה ) , ספרות ומעמד : לקראת היסטוריוגרפיה פוליטית של הספרות העברית החדשה , ירושלים : מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, תשע״ד 0 , עמ׳ – 0 . 0 אני ערה לכך שאני מציעה כאן פרשנות מעט שונה לפרדריק ג׳יימסון, שמקובל לראותו כאבי ה׳קריאה הסימפטומטית׳ כמודל דו-שכבתי המבחין בין הטקסט הגלוי לבין העיקר שמסתתר
|
|