|
|
עמוד:8
| מחשבות מיותרות : עודפות בספרות העברית 1907 – 2017 רבת-ההשראה של טקסטים תיאורטיים גם עבורי, אני מבקשת להצביע על סכנת הרדוקטיביוּת הנלווית לקריאות שרואות לעצמן חובה ׳ליישם׳ תיאוריה על הטקסט, ללא שיור וללא מרווח . כאן אבקש לייצר מפגש של התחככות והתנגשות בין שני טקסטים רוויים – הטקסט הפואטי והטקסט התיאורטי – גם אם יישמעו חריקות החיכוך והדי הפיצוץ, תוצר המגע הטעון ביניהם . בספר זה אני מבקשת לחשוב על הספרות דרך אותו דבר-מה שתמיד נוסף בה , וזאת בניגוד לתודעת ההיעדר, האַיִן והקריסה, אשר מאפיינת את התפיסות המודרניות ומקצת מן התפיסות הפוסטמודרניות . אף שמחשבת העודפות מנוסחת כאן כ׳טענה גדולה׳, אין בכוונת המחקר לטעון כי העודפות היא הפריזמה היחידה האפשרית . יתר על כן, אין בהצעתי כדי לומר שאפשר להגדיר מהו ׳טקסט ספרותי׳, או כדי להציע תפיסה מהותנית כלשהי של הספרות . תחת זאת אני מבקשת להתבונן בדיסציפלינת הספרות דרך סוג של קשב שיש בכוחה להציע, קשב שמכיר בעודפות שלעולם נותרת כ׳יתרה׳ של המעשה הספרותי אשר מסרבת להתפענח עד תומה – יתרה שיש להיזהר שלא לאלץ אותה להתאים ללא שיור לסד של פרשנות כלשהי . ניתן להבחין בקשב זה במיוחד במסגרת קריאה בספרות, אך אפשר להפעיל אותו על כל טקסט מכל תחום שיח . בספר זה אני מבקשת לחשוב את מחשבת העודפות בספרות ובתיאוריה כתנועת מלקחיים : ראשית המחשבה שלי על העודפות נעוצה בהכרה ב עודפות הלשון – ההכרה בכך ש׳אין חוץ-לטקסט׳, שהמציאות תמיד מתווכת בעזרת הלשון, שכל מה שיש לנו אינו אלא שרשרת אינסופית של מסמנים שלעולם אינה מגיעה ליעדה אחריתה של מחשבה זו בבחינה של מושג ושתמיד תובעת עוד מסמן ועוד אחד . העודפות גם מן הכיוון ההפוך , מתוך התעקשות שלא להסתפק בשרשרת המסמנים, אלא ׳להציץ׳ אל מה שמעבר למילים : להתחקות אחר עודפות הממשות וה ׳ ממשי ׳, בכך אני ממשיכה באופן כלשהו את המהלך של יאקובסון, אשר מאפיין את הפונקציה הפואטית כפונקציה דומיננטית בספרות, אך לא כפונקציה שבלעדית לה ; רומאן יאקובסון, ׳בלשנות ופואטיקה׳ ( תרגום : מולי מלצר ) , הספרות , ב, ( תש״ל 970 ) , עמ׳ 7 – 8 . ג׳יימסון שאל את מושג הדומיננטה מיאקובסון כדי לדון בדומיננטיות של המאפיינים הפוסטמודרניים ביחס למאפיינים מודרניים ואחרים בתרבות בעידן העכשווי ; ראו פרדריק ג׳יימסון, פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר ( תרגום : עדי גינצבורג-הירש ; עריכה מדעית : משה רון ; מבוא : חנן חבר ומשה רון ) , תל אביב : רסלינג, 00 . עמדה זו מעוגנת במחשבה הפוסט-סטרוקטורליסטית ובמחשבת הדקונסטרוקציה מבית מדרשו של ז׳אק דרידה ; ראו : ז׳אק דרידה, על הגרמטולוגיה ( תרגום : משה רון ; עריכה מדעית : רפאל זגורי-אורלי ) , תל אביב : רסלינג, 0 , עמ׳ – 9 . מחקר זה מבקש במכוון להצמיד את הממשות לממשי ולשאול את השאלה הלא-פשוטה : מה בין ממשות ל׳ממשי׳ ? אלה אינם מושגים פוזיטיביים כמובן, והם יתבררו בהמשך דרך הגותם של ז׳אק לאקאן, פרדריק ג׳יימסון, ז׳אן לוק מריון ואחרים .
|
|