|
|
עמוד:13
13 ר׳ אברהם אבן עזרא איש האשכולות ב ספר המולדות ( מהד׳ סלע, עמ׳ 88 ) מבחין אבן עזרא במפורש בין איש החכמה ( הקרוי ׳משכיל׳ ) לבין איש האמונה ( הקרוי ׳צדיק׳ ) , תוך הדגשת יתרונו המובהק של השני : וככה הבוטח בשם בכל לבו, השם יסבב לו סבות – ולו נתקנו עלילות ( בשמ״א ב׳, 3 : נתכנו ) – להצילנו ( נוסח אחר : להצילו ) מכל נזק שיש במולדו [ בקונסטלציה של שעת לידתו ] . על כן אין ספק כי הצדיק יותר שמור [ מוגן ] מהמשכיל בדיני המזלות [ מן המומחה באסטרולוגיה ] , כי פעמים ישתבשו עליו הדינין [ החישובים האסטרולוגיים ] . כדרך שאמר הכתוב : ״וקוסמים יהולל״ ( יש׳ מ״ד, 25 ) . והנה [ והמסקנה ] – אשרי מי שלבו תמים עם אלהיו . החכמה היא תנאי הכרחי להשגת יראת שמים, אך היא אינה תנאי מספיק . אי אפשר בלעדיה, אך בה כשלעצמה אין די . במובאה הזאת מדובר על ׳משכיל׳ שהוא בקי וידען בתחום דעת מסוים, אבל בדרך כלל בפי ראב״ע ובני זמנו ה׳משכיל׳ הוא חכם מקיף, 2 ועלינו לברר מהם כאמור במפורש על דניאל ורעיו : ״משכִּלים בכל חכמה״ ( דנ׳ א׳, 4 ) . הסגולות וההישגים שהוא מייחס ל׳משכיל׳ כדמות אידיאלית . נפתח בבירור המילונאי, הבא בפירוש של אבן עזרא לפסוק ״אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה׳״ ( תה׳ מ״א, 2 ) : יש אומרים משכיל – כמו ׳מביט׳ ( תה׳ ק״ד, 32 ) , כמו ״מסתכל ( בנוסחנו : משתכל ) הֲוֵית״ ( דנ׳ ז׳, 8 ) . והנכון – מגזרת ׳שכל׳ ( דה״א כ״ב, 2 ) , שישים לבו שישכיל במעשה השם עם החולה [ . . . ] ויש אומרים שמשכיל – פועל יוצא [ אשר נושאו הנעלם ] הוא המבקר, וידבר על לבו וישכילנו [ . . . ] . לדעת ראב״ע, ׳משכיל׳ הוא פועל עומד ( כמו ׳מבין׳ ) , אך הוא מביא גם את הדעה האחרת שלפיה זהו פועל יוצא מבניין הפעיל, המורה על כוח ההבחנה המניע את השכל לחקור ולהבין . שתי הדעות גוזרות את ׳משכיל׳ מלשון ׳שכל׳, ומסיקות מן הגיזרון שמדובר באדם החותר להבנה הנכונה של המציאות . יתירה מזאת, חכמת המשכיל אכן מקיפה את מלוא הבריאה ( ראו פירושו לתה׳ י״ט, 4 - 5 ) , וגם חותרת אל מה שמעבר לה – הכרת הבורא עצמו . כאומרו בשורה השלישית של שיר הפתיחה של יסוד מורא : ״ידע לבב משכיל בוראו במַעְבָּדוֹ [ באמצעות מפעלו ] / כי כל מכחש בו הוא באמת עֵדוֹ״ ( עמ׳ 65 ) , וכפי שהוא מסביר בפירושו לתה׳ ח׳, 3 : מפי [ עוללים ] – אמר רבי משה, כי טעם מפי – אשר לא בפיהם הם יודו לחסדיך ( אין להבין את הכתוב כמשמעו כי עוללים הם חסרי דעת ) , כי תכלכלם ותַפְרֵם ותַרְבֵּם בגופם באורך וברוחב [ גידולם המופלא הוא שבחו של הבורא ] . 2 על השימוש בתואר ׳משכיל׳ בפי בני-זמנו ראו את המובאות ממכתבו של חלפון בן נתנאל החותמות פרק זה .
|
|