|
|
עמוד:12
דיוקן בשביל הדורות 12 באמתחתי הצטברו דרשות על אישי המקרא שסומנו כחורגות מייצוגה של הדמות במקרא, ולצדן נאספו מאפייניהם של חיי הקהילה היהודית בארץ ישראל ( ובבל ) . משם עברתי למלאכה המורכבת של חיפוש זיקה בין המסר החדש שנלמד מדרשת הדמות במלבושיה החדשים, לבין מרכיבי מציאות מובחנים בתקופה המשוערת של יצירת הדרשות, מרכיבים שדרשו פתרון או הדרכה שגולמו בדרשת הדמות . תוצאות מלאכת ההרכבה מונחות בספר שלפניכם . כשניגשתי ללמוד מחדש את דרשות החכמים, ולאתר מתוכן את מרכיבי הדור הייחודיים, היה לי ברור שאני עומדת להיכנס לעולם בלתי מוכר שחלק ממאפייניו הם תנאי החיים של העת העתיקה, שבינם לבין ימינו מפריד חיץ של אלפיים שנה . ציפיתי למצוא בין העולמות פערי תרבות, הבדלי נורמות חברה ומוסר, וכמובן שינוי מרחיק לכת בתודעה הלאומית בעקבות שיבת ציון המתחדשת . ״דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת״ . פולמוסים חברתיים בוערים בחברה הישראלית התבררו כעתיקי יומין . מאבקי מעמד ומגדר נישאו מגרונם של חכמי התלמוד ששימשו לא אחת שופר לתחושות ההדרה של נשים מהמרחב הציבורי הדתי . פתיחת קופת השרצים של מי שמעמידים עצמם לבחירת הציבור, התבררה כטכניקה קדומה ששימשה אפילו את מתנגדי שושלת המלוכה הנבחרת . דרישות השקיפות בהכנסות הממשל לא פסחו אף על גדול נביאי ישראל, שנחשד בדרשה קשה במיוחד כמי ש״אכיל מן דיהודאי ושתי מן דיהודאי כל מדליה מן דיהודאי״ ( שהוא אוכל ושותה מן היהודים וכל רכושו מהיהודים ) . הדרישה לחלוקת הנטל על ידי שותפות תלמידי חכמים בחובות הציבור, נתקלה במחאה חברתית שהיו שותפים לה גדולי חכמי ישראל . הכרזתם שהתורה מגִנה עליהם והם אינם נדרשים לשמירה, הביאה כפי הנראה להחלתו מחדש של פטור מיסוי על לומדי התורה . פולמוס בתי הדין לגיור, מרחיבי השורות מול מקשיחי תנאי ההצטרפות, גם הוא נחלת העבר . ואף על פי כן אי אפשר להתעלם מהבדל מהותי וניכר . סוגת המדרש נטועה עמוק במעטפת השעבוד : על אף האמונה בבחירה הנצחית היא נטולת גאווה לאומית של חיי הווה, נעדר בה הלהט הגאולי-משיחי שזרח ופרץ מחזון הנביאים, הדי חולי השעבוד ותיעוב הכובש צצים ועולים מבין מילותיה, ואת פעמי תקוות הגאולה היא מנתבת לעתיד הרחוק . ואנו : פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע . . . אין אנחנו מספיקים להודות לך ה׳ אלוהינו ואלוהי אבותינו
|
|