|
|
עמוד:12
נירית קוּרמן 12 נוספים ולהוציא כתב עת או קובץ ספרותי שיעמוד בראשו . אך כשהגיע לארץ ישראל וניסה לפרסם את שיריו המודרניסטיים הראשונים, ספג דחייה אחר דחייה מצד במות ספרותיות ותיקות כמו השילוח ו העולם . 5 אפילו כתב העת המודרניסטי הדים , שהיה לו בהמשך לבית, לא פרסם את שירו בגיליון הראשון . אביעזר ויס כותב ש"התגובה על שיריו הראשונים של שלונסקי 6 ספר שיריו הראשון של שלונסקי,היתה התעלמות-כמו-מכוונת ושתיקה" . דוי , התקבל לדברי הלפרין "בזלזול, בביטול ובתחושת אי נחת אצל חלק גדול מהמבקרים ואפילו בקרב ידידיו הקרובים" . 7 גם התקבלותם של ספריו המרכזיים הבאים, בגלגל ו אבני בהו , לא הייתה מיידית וחלקה, ואיכות שירתו הייתה מושא לוויכוח . מכאן עולה התמיהה מדוע לא התקבלה בזמנה שירתו המוקדמת של משורר לאומי-ציוני, ששאף באופן מודע ומוצהר להפוך למשורר קנוני – ומה גרם לשינוי במעמדו שהפך אותו לאוטוריטה ספרותית בארץ ישראל של שנות השלושים . תמיהה נוספת עולה מכך שלא רק התקבלותו של שלונסקי השתנתה מקצה לקצה, אלא גם סגנונו הפואטי . למעשה, קשה להאמין שמחבר אחד כתב בתקופה כה קצרה את דוי ( 1924 ) – קובץ אקספרסיוניסטי דקדנטי של התפוררות ושקיעה, בגלגל ( 1927 ) – קובץ של שירת העבודה החלוצית הארץ-ישראלית, ו אבני בהו ( 1934 ) – קובץ סימבוליסטי בעל אווירה פריזאית משכרת . אבקש לבחון את שלושת הקבצים, השונים כל כך, זה לצד זה, לסמן את השינויים הסגנוניים והתוכניים ביניהם ולנמק דרכם את התמורות בהתקבלותו של שלונסקי . א . דוי שלונסקי הצליח לעלות לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1921 , למרות מגבלות העלייה באותה תקופה, ולאחר מכן הצטרף לגדוד העבודה בעין-חרוד . נושא החלוציות ועבודת הארץ הופיע בשירתו בשנות העשרים, בקבצים לאבא- אמא ( 1927 ) , בגלגל ( 1927 ) ו באלה הימים ( 1930 ) , אך שלונסקי נשאר בגדוד 8 למרות הזיהוי הרווח בין שלונסקיהעבודה למשך ארבעה חודשים בלבד . 5 הלפרין, המאסטרו ( לעיל הערה 3 ) , עמ' 148 - 149 . 6 אביעזר ויס, "קוים בהתפתחות הביקורת על שירתו של אברהם שלונסקי", בתוך : אביעזר ויס ( עורך ) , אברהם שלונסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו , תל אביב : עם עובד, 1975 , עמ' 8 . 7 הלפרין, המאסטרו ( לעיל הערה 3 ) , עמ' 237 . 8 שם, עמ' 128 .
|
|