|
|
עמוד:14
14 יצחק קשתי במקביל לכך, דרכי הגיוס לקבוצות מרכזיות בחברה מתמידות בנטייתן להתבסס על קריטריונים אקדמיים, וממילא נוטות לשמר 9 ולהדגיש את תפקידו הממיין של בית הספר העל-יסודי . תופעות ומגמות אלה נוטות להצביע על תהליך מורכב . מצד אחד, מתרחבת ההשתתפות בחינוך מטעמים כלכליים וחברתיים ונושאת איתה סיכוי לפיתוח דפוסים חדשים בחינוך ובתוצאותיו, בעיקר באמצעות שינוייה של מערכת החינוך ; מצד אחר, הבידול בחינוך ועקרונות המיון החברתי - המופעלים בעת ובעונה אחת עם ביצוען של הרפורמות - מסכלים, לפחות חלקית, את התפשטותם של הדפוסים החדשים . מצב עניינים זה קשור ביחסים המורכבים בין קבוצות מרכז ופריפריה . יחסים אלה נעים - באשר לקבוצות המרכז עצמן - בין קירוב הקבוצות הפריפריאליות אל המרכז לבין שימור מיקומן השולי . השערתנו הכללית מתייחסת אל יחסים אלה בין קבוצות מרכז לקבוצות פריפריה במישור החינוכי . אנחנו מניחים ששינוי חינוכי בחברה פלורליסטית מבחינת מוצא האוכלוסייה ותרבותה ו / או בחברה המתאפיינת בבידול מעמדי ניכר ייטה לפתח תהליכים של סיכול עצמי, כלומר יפעל בכיוון הפוך למגמה המבוקשת . הסיכול יתפתח כאשר השינוי במערכת החינוך מופעל על ידי קבוצות החלשות מבין טעוני הטיפוח, כאלטרנטיבה חינוכית עיקרית ואף יחידה" . 9 . מחקרים חוזרים ומדגישים את חלקם של מוסדות חינוך סלקטיביים בגיוס לקבוצות מרכזיות בחברה . ראו Guttsman, W . L . " Elite recruitment and political leadership in Britain and Germany since 1950 : Acomparative study of MPs and Cabinets" . In Crème, I . ( ed . ) , Elites in Western Democracy . London : British Political Sociology Yearbook, pp . 89 - 125 ; Rosenbaum, J . E . " Socializing youth for social 1, 1974, inequality" . Paper presented at the A . S . A . Convention, New York : 1976
|
|