|
|
עמוד:13
13 חינוך כזהות וכפעולה 6 רפורמה חלקית במערכת החינוך - מבחינת ההיקף או החינוך . משך הזמן הדרוש לביצועה - נוטה להרבות את הדיפרנציאציה בין טיפוסים שונים של ארגוני חינוך . לדפוסי הפעילות המיוחדים של ארגונים אלה מתווסף במשך הזמן כוח התמדה, אשר נובע מאופייה המחזורי והקבוע של פעילות בית הספר . מחזוריות זו מהווה גורם 7 מחזק ומשמר של דפוסי הפעילות המיוחדים . ההתגייסות של תלמידים משכבות אוכלוסייה פריפריאליות לארגוני חינוך על-יסודיים מצביעה על יתר פנייה והפניה למסגרות חינוך והכשרה, שבהן דומיננטית החִברוּת-לקראת-תפקיד - כלומר בתי ספר מקצועיים, טכניים וכיו"ב - מאשר למסגרות שמכוּונותן 8 המרכזית היא חִברוּת-לקראת סטטוס כדוגמת בתי ספר עיוניים . 6 . ראו למשל את הניתוח המפורט של פאולסטון ( . Paulston, R . G Educational Change in Sweden . New York : Teachers College Press, 1962 ) ביחס לשינויים במערכת החינוך בשבדיה . 7 . לאמברט ( Lambert, A . , Bullock, R . , and Millham, S . " The informal social system" . In : Brown, R . ( ed . ) , Knowledge, Education, and Cultural Change . London : Tavistok , 1973, pp . 297 - 316 ) מציין שבבתי ספר נוטה להיווצר תרבות מיוחדת הן בקרב התלמידים והן בקרב המורים, אשר מתקיימת על אף התחלופה של הסגל ושל התלמידים . תרבות זו, המשפיעה על העמדות והערכים בקרב המערכת הפורמלית והבלתי פורמלית כאחד, מצמצמת שינויים ומחזקת את דפוסי הפעילות והנורמות הקבועים של בית הספר . 8 . איזנשטדט ( "חינוך ומודרניזציה", עמ' 50 - 60 ) עומד על כך שעם חדירתן של שכבות חדשות, לרבות שוליות, למערכות החינוך, נהפכות מערכות אלו לגורמים המגבירים את תהליכי הברירה בתחומי החברה והמקצוע . ביטוי מוחשי לתהליך זה ניתן למצוא בישראל בדו"ח פלד ( החינוך בישראל בשנות ה- 80 , עמ' ל"ח ) . נאמר שם : "החינוך המקצועי הוא מסלול הקידום החשוב ביותר לתלמידים טעוני טיפוח, שאינם מסוגלים לתפקד בחינוך עיוני או בחינוך טכנולוגי במסלולים גבוהים [ . . . ] החינוך המקצועי צריך לתת מענה [ ל ] חינוך וחיברות השכבות
|
|