|
|
עמוד:12
12 יצחק קשתי גם לשלב החינוך העל-יסודי ובמידה מעטה גם לחינוך הגבוה . נתונים שנאספו בארצות מתפתחות מעידים שתהליך זה אופייני ומקיף יותר באזורים עירוניים מאשר בכפריים . עם זאת, באזורים מטרופוליטניים השיעור של הפליטה מהמערכת החינוכית גבוהה 4 למדי . תופעה שכיחה אחרת היא העלייה המדורגת בביקוש ל"תוצרי" החינוך ברמותיהם השונות . גורמים כלכליים-טכנולוגיים משפיעים באופן עקבי על עלייה זו . עם זאת היא חשופה לתנודות, בעיקר בעקבות השפעתם של גורמים פסיכולוגיים-חברתיים ( תחרות על יוקרה ושאיפה להבטיח סטטוס גבוה לארגונים שונים באמצעות העסקת כוח אדם בעל כישורים גבוהים ) . כמו כן, עבודות אמפיריות מצביעות על ציפיות הולכות וגבוהות של הורים, לרבות בשכבות 5 פריפריאליות בחברה, באשר לחינוך ילדיהם . במדינות מפותחות ומתפתחות כאחת, לחצים ומטרות פוליטיים למען מימוש נורמות שוויוניות ותמיכה בקבוצות שוליות מתועלים במידה רבה למערכת החינוכית . לחצים אלה מופיעים לרוב בדמות רפורמות מקיפות או חלקיות, חד-פעמיות או מתמשכות של מערכת 4 . מייר ואחרים ( Meyer, J . W . , Ramirez, F . O . , Rubinson, R . , and Boli - Bennet, J . " The world educational revolution , 1950 - 1970 " . Paper presented at the A . S . A . Convention, New York : 1976 ) עומדים על כך - תוך ניתוח נתונים של אונסק"ו - שקיימת עלייה משמעותית בהשתתפות בחינוך היסודי והעל-יסודי, הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות . העלייה החדה ביותר בחינוך היסודי ( מ- % 20 ב- 1950 לכ- % 85 בשנת 1970 ) הייתה במדינות שקיבלו את עצמאותן בשנים 1951 - 1955 . העלייה החדה ביותר בחינוך התיכוני הייתה בארצות שקיבלו את עצמאותן לפני 1945 . 5 . ראו למשל Bell, R . R . " Lower class Negro mothers' aspirations for their children" . Social Forces, 1965, 43, pp . 493 - 500
|
|