|
|
עמוד:11
11 חינוך כזהות וכפעולה כאשר מוּחלים שינויים מבניים במערכות החינוך, למען יממשו בכליהן גיבוש חדש של מכוונויות וצרכים בתחום הערכי, הפוליטי והכלכלי בחברה, אין עדות חד-משמעית לכך ששינויים מבניים אלה אמנם עולים בקנה אחד עם השינוי המבוקש . מכאן, שעל כל דיון המבקש להסיק על שינויים במערכת החינוך על סמך שינויים בחברה, בתרבות, בפוליטיקה ובכלכלה, חלות מגבלות ידועות . מצד אחר, מצב דברים זה - כלומר היעדר הבניה של השדה התיאורטי - קורא להעלאת השערות בדבר הקשר בין משתנים חברתיים וחינוכיים . השערתנו הכללית מתייחסת אל קטע מוגדר בעולם התוכן של המודרניזציה, במיוחד זו החינוכית . זהו קטע שבו מתחברות פעולותיהן של קבוצות מרכזיות בחברה עם פעולותיה של מערכת החינוך, במגמה לקדם שוויון חברתי . לפני שנפנה אל ההשערה, נעמוד על אחדות מהתופעות המרכזיות של המודרניזציה בחינוך הרלוונטיות לענייננו . מודרניזציה וחינוך בחברות שבהן מתקיים תהליך של מודרניזציה, ובהן גם ישראל, אפשר לגלות כמה מגמות יסודיות : קודם כול, שיעור ההשתתפות במערכת החינוך על שלביה השונים נמצא לרוב בעלייה ובהתרחבות . בראשיתו של תהליך המודרניזציה מאפיינת תכונה זו את שלב החינוך היסודי, ועם האצת המודרניזציה היא מתפשטת ניתנת לתכנון, תוצאותיו תלויות פעמים רבות בשינויים חברתיים וכלכליים המשפיעים באופן עקיף או ישיר, או בצורה בלתי צפויה מראש, על המערכת החינוכית . שינויים מהירים בתיעוש או בעיור, לדוגמה, עלולים לגרום לשינויים מהותיים בארגוני החינוך השונים, בלא שתוכננו מראש .
|
|