|
|
עמוד:14
14 בעז שושן במצרים כפי שהתפתח בבריטניה במאה ה- 19 בזכות נסיבות מיוחדות ותמורות פוליטיות ותרבותיות, את פעילותם של חלוצי האגיפטולוגיה וחשיפת הציבור הרחב למידע על מצרים, את דרכי הגעתם של הנוסעים והנוסעות לארץ הנילוס ואת מסלולי מסעם בארץ זו ותנאיו . פרק שני סוקר את המוטיבים העיקריים של השיח על מצרים כפי שהם עולים מעשרות החיבורים . בהאדרתם את ההיסטוריה הקדומה של הארץ מחד, ובהתייחסותם השולית והביקורתית למצרים בהווה מאידך, יצרו הכותבים עלילה על אודות ציוויליזציה שהגיעה לשיאה לפני אלפי שנים ושהכיבוש המוסלמי הביא אותה לשפל . הריסות מקדשי הפרעונים שהפכו למקום משכנם של פלאחים ונוודים המחישו זאת . עוד מתוארת מצרים כמקום שבו עמד הזמן מלכת ותכונות האופי של יושביה נותרו ללא שינוי . בנוסף לחוסר העניין הבסיסי במצרים בהווה, ההסבר, אף אם בלתי מודע, שהעבר הוא-הוא גם ההווה, היה מספק . המקומיים על לבושם ומנהגיהם, שנראו כזהים במידה רבה לאלה שחיו מאות שנים קודם לכן, חרף היותם בני אנוש חיים, נדמו, כמיטב הדימוי הרלוונטי, מתים חנוטים . אך באורח פרדוקסלי, המפגש עם מצרים לא נתפס כמפגש עם מתים משום שלמעשה לא נראה לכותבים קו מפריד בין מתים לחיים . עבר והווה היו משמשים בערבוביה, חיי אלה שהותירו רישומים על החומות, הקברים והמקדשים לא היו שונים מאלה שניתן לראות במאה ה- 19 מסביב . כמעט כל נוסע ונוסעת התייחסו לקשר בין מצרים העתיקה למסורת התנ"כית, או כארץ "אלף לילה ולילה" . קהיר לא השתנתה מאז ששהרזאד הפכה אותה לבימת התרחשויות של אגדותיה . דימויי המצרים ל"חיות" ו"פראי אדם" נחותים עוברים כחוט השני . מעניין שדווקא בין הנשים הנוסעות לא מעטות השתמשו בדימויים מעולם החי, בביטויים כמו "ברברים", "גזע עבדים", "גזע פראיים" ועוד . מנגד, המפגש בשוק איתגר את העמדה המרוחקת והמתנשאת של הנוסעים . מטבע
|
|