|
|
עמוד:14
14 ויקטור פרידמן | ישראל סייקס | דניאלה אריאלי | חביאר סימונוביץ | ניזאר ביטאר של חברה רב-תרבותית ורבת זהויות המושתתת על ערכים הומניסטיים מתבטא במציאת אותם יעדים משותפים, הם הכוח המניע יוזמות ופרויקטים מבורכים כדוגמת פרויקט ייחודי זה . החברה הישראלית צריכה להשכיל ולנצל את הפוטנציאל הרב הגלום באיחוד השורות על ידי ההבנה שהן החברה הערבית והן היהודית אינן מקשה אחת אלא מורכבות מפסיפס קבוצות וזהויות אתניות, עדתיות ודתיות רבות . כפי שבפאזל השלם עולה על סך חלקיו, כך גם בחברה הישראלית . התקרבות שתי החברות האחת לשנייה בדמותם של דיאלוגים, מעגלי שיח ויצירת מחקרים משותפים, כדוגמת הפאזל האקדמי, יסייעו בהכרה זו ויחזקו את ההבנה כי חוסנה של החברה נמדד ביכולת לייצר חברה ערכית ושוויונית המכבדת את כל חלקיה, משלבת אותם בכל תחומי העשייה המשקית והחברתית ומאפשרת לכל אדם לקחת חלק בעיצובה ללא הבדל דת, גזע או מין . האקדמיה בישראל כבר מזמן אינה מגדל שן העוסק רק בהנחלת ידע ובשימורו . רבים מחבריה מבקשים לראות בה מגדלור השולח אור נכון, מתווה תהליכי שינוי בחברה הישראלית ומהווה שותף משמעותי בהבניית תהליכים אלו ובקידומם . בהיותה משמשת מיקרוקוסמוס של החברה בישראל, על האקדמיה להמשיך ולמלא תפקיד חשוב בניסיונות להקים מספר רב של איים שפויים בתוך ימים סוערים, להביא את בשורת השינוי ובכך לתרום לרווחה האנושית . אני מבקש להודות לפרופסור חביאר סימונוביץ, לכותבי הספר ולעורכיו על שייחדו שעות רבות מזמנם להעמיד לרשותנו את הידע, את התובנות ואת הרעיונות, תוצרי פרויקט הפאזל, ועל שהם מזמינים אותנו ללמוד כיצד האקדמיה, המהווה מרחב טבעי למפגשים בין האוכלוסייה היהודית והערבית, יכולה למנף מרחב זה לשיח פלורליסטי, לאתגר מוסכמות, להשמיע ביקורת נוקבת ולהציע הזדמנויות להיכרות, לעתים בפעם הראשונה, של שתי הקבוצות כשוות .
|
|