|
|
עמוד:12
12 צביה ליטבסקי משלה . מסתבר שמסַפּרי המעשיות "ידעו" זאת . העולם המיתי הוא עולם שאין בו חידלון ואין בו קטגוריה של דומם, כי "הַכֹּל מָלֵא אֵלִים" ( תאלס ) . וכך מתאר ריצ'רד פיינמן ( Feynman ) פיזיקאי בן זמננו זוכה פרס נובל, את הדומם : "דברים שנראים שקטים ודוממים, כמו כוס מים מכוסה שניצבת במקום אחד ימים אחדים, הם פעילים כל הזמן . האטומים עוזבים את פני השטח, מתרוצצים בפנים, חוזרים . אנחנו, בהבנה המוגבלת שלנו, 2 רואים [ במיקרוסקופ . צ . ל . ] רק מחול פראי ודינמי" . ועוד, התפיסה המדעית של האבולוציה היום טוענת ש"המעבר מן הדומם אל החי [ הוא ] מעבר רציף, אשר נמשך הרבה מאד מליוני שנים" . תהליך זה של אבולוציה, לפי תיאורו של רפאל פלק, דומה ל"הסתעפות מניפתית : ככל שנתרחק בזמן נמצא שלמינים רבים ושונים יותר היה בעבר מין אחד, שהוא אביהם הקדמון המשותף" . עם זאת, "מכיוון שאין מערכת המשכפלת את עצמה במהימנות מוחלטת, קיים ממילא מקור לא אכזב ליצירת שונות בין היצורים 3 גם אם הייתה החיים, גם אם מדובר בשונות בין בני אותו מין" . מטרתו של דרווין להעמיד תיאוריה מדעית בלי להיזקק ליד אלוהית מכוונת, הרי ההשתאות על הדיאלקטיקה שבין העיקרון האחדותי ובין שפעת הופעותיו החד-פעמיות נשארת על כנה . השתאות זו היא המכנה המשותף לחקירה המדעית ולתיאורי העולם והנפש הפיוטיים של החשיבה המיתית . אין לראות באלה האחרונים רק שיקוף לתהליכי נפש או ביטוי פיוטי כשלעצמו, אלא דיון הגותי בשאלת מוצא החיים והבריאה . בתרבות המערבית איבדה החשיבה המיתית את מעמדה לפני מאות רבות של שנים . כבר במאה ה- 5 לפנה"ס ניתן לראות את 2 . רפאל פלק, "אבולוציה : מותר החיים מן הדומם - אין", בתוך : בריאת העולם במדע, במיתוס, באמונה , ירושלים : מאגנס, תשנ"א, עמ' 38 . 3 . שם .
|
|