|
|
עמוד:11
11 גדולים בפוליטיקה החזיק במשך שנתיים, אז מונה על ידי הראשון לציון הרב עוזיאל לאב בית דין לקהילת קהיר, וכיהן בפועל כרבה הראשי של מצרים . במשרה זו אחז עד 1950 . פעולותיו הציבוריות שם, שאופיינו בהנהגה תקיפה ובהרבצת תורה חרף התנכלות השלטונות, הוציאו לו שם של מנהיג דתי שאינו ירא מאנשים ומממשלות . ב- 1950 נבחר הרב יוסף לכהן בדיינות בבית הדין בפתח תקווה . ב- 1958 עלה לירושלים, והתמנה שם לחבר בבית הדין האזורי ולאחד מראשי ישיבת "פורת יוסף" . ב- 1962 התמנה לחבר בבית הדין הגדול לערעורים . כעבור שש שנים נבחר לרבה הראשי של תל אביב-יפו ולראש אבות בתי הדין בעיר תל אביב-יפו . בשנת 1972 נבחר למשרת הראשון לציון, הרב הראשי הספרדי לישראל . ב- 1982 תמה כהונתו של הרב יוסף כרב הראשי הספרדי לישראל, וכעבור שנתיים קיבל על עצמו את הנהגת תנועת ש"ס - ומאז הוא עומד בראשה . הרב אלעזר מנחם מן שך נולד ב- 1898 בעיירה ואבולניק שבליטא . הוא שימש בתפקידי הוראה שונים בישיבות ליטאיות, ולמרות היותו ליטאי אף כיהן כראש ישיבת קרלין החסידית, לאחר שעלה לארץ בשנת 1951 כיהן בין השאר כראש ישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, וכן כרב בישיבת הדרום ברחובות, שלימים הפכה למזוהה עם תנועת המזרחי . לקראת סוף שנות ה- 40 נקרא הרב שך להצטרף לצוות הרבנים של ישיבת פוניבז', שיוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה בבני ברק . ישיבה זו נחשבת לאחת הישיבות החשובות והיוקרתיות בארץ, והעובדה שהרב שך עמד בראשה הקנתה לו סמכות רבה בקרב בני הישיבות . בשנת 1961 צורף הרב שך למועצת גדולי התורה של אגו"י, ואף כיהן כנשיא המועצה עד שפרש ממנה בשנת 1983 והקים במפתיע, כעבור שנה, את תנועת ש"ס המזרחית . ב- 1988 ייסד הרב שך מפלגה נוספת, דגל התורה, שפנתה בעיקר לציבור החרדי- ליטאי . ב- 1992 התנתק הרב שך מש"ס עקב חילוקי דעות עם הרב
|
|