|
|
עמוד:12
שי רודין 12 בעוד שכמה פרשנים, בעקבות גרשון שקד, רואים בציונות את נרטיב העל של הספרות העברית, ובוחנים גם את הספרות הישראלית העכשווית ככזאת שמביעה הסכמה או התנגדות לאתוס הציוני, ספר זה מציע בחינה מחודשת של הספרות העברית לאורה של תמת-על אחרת - האלימות על גווניה . אלימות חברתית ומרחבית הספרות העברית החדשה עוסקת באלימות מתוך פירוק חוזר ונשנה של המונח . יוצרים שונים בוחנים את האלימות מתוך ראייה מופשטת ומייצגים אותה בעקיפין . כשרונית מטלון מתארת את האלימות המופנית מצד ישראל כלפי הפלסטינים ( בספר מסותיה קרוא וכתוב ) היא משתמשת בתיאורים מרחביים ומעלה את האלימות המרחבית בשטחים הכבושים ככזאת המעידה על היחס לפלסטינים . כמו כן, בנובלה "שנתיים" ( מתוך זרים בבית ) היא ממחישה באמצעות תיאור המרחב המוקצה לערבי - המטבח - את הדרתו ואת הרצון להחביאו ולהשתמש בו ככלי ולא כאדם שווה זכויות . אהרן אפלפלד, בבואו לבקר את אלימותה של הציונות כלפי המהגרים מאירופה ( בספריו מכוות האור ו לילה ועוד לילה ) , מתאר את החינוך הציוני ככזה שלחם בגילויים של שוֹנוּת, קידם כור היתוך במחיר של ויתור על זהות העבר והתכחש לשפה היידית מתוך שלילתו את דגם "היהודי הישן" - הנשי והגלותי - וחתירתו להשתית דגם של 3 "יהודי חדש" . בעוד שהספרות העברית החדשה שנוצרה באירופה עסקה ברובה בסוגיות המתקשרות לעם היהודי, ומכאן הדומיננטיות של דמות "התלוש", שהייתה מובילה עלילתית ביצירות רבות, הספרות הישראלית מעוגנת ברובה במרחב הישראלי על הקונפליקטים שבו : משברי זהות בעקבות היותה של ישראל מדינת הגירה והמתח המתמיד בין עדות ובין "ותיקים" ל"עולים", ההתמודדות עם השואה כאירוע טראומטי מכונן, משבר ביטחוני שגילומו במלחמות ישראל ובהרגשת איום קיומי תמידי, מתח בין-מיני ומגדרי הנובע מהיותה של ישראל מדינת ביטחון המרוממת ערכים של גבריות ומיליטריזם, פערים כלכליים בין אוכלוסיות ובין מרכז לפריפריה, התנגשות בין ערכים חילוניים לערכים דתיים, הגוררת בין היתר מאבקים על רקע פמיניסטי וקווירי, הרגשת זרות במרחב האוריינטלי ואימוץ סמלים מערביים כדומיננטיים, מעמדם של מהגרי 3 לעניין הזה התייחסתי בהרחבה במקום אחר . ראו 2009 , Rudin .
|
|