|
|
עמוד:8
שי רודין 8 על הקשר שבין אלימות לספרות הדיסציפלינות המתקשרות לחקר האלימות הן על פי רוב סוציולוגיה, קרימינולוגיה ופסיכולוגיה . בתחום מדעי הרוח, הצטיינה הדיסציפלינה ההיסטורית במשך שנים בחקר מלחמות ועימותים חברתיים ותיעדה התנגשויות אלימות בעיקר מהזווית הלאומית . הספרות, בהיותה ממדלת את החיים, נתפסה בעבר כמרוחקת מבעיות השעה גם כשהכילה פן אקזיסטנציאליסטי, ריאליסטי או נטורליסטי . הקשר בין ספרות לחקר האלימות התאפשר עם חלחולן של קריאות אידיאולוגיות, שהתבססו ככל שהמחקר התמקד בחוויית הקריאה ובתגובת הקורא . קריאות דוגמת הקריאה הפמיניסטית, הקריאה הקווירית והקריאה הפוסט-קולוניאליסטית ביקשו לעמת בין שוליים למרכז, והכניסו לשיח הספרותי מונחים אשר באים להאיר את המתח בין הדמות / הקורא ההגמוני לדמות / הקורא החתרני, הנמנים עם השוליים ונאבקים נגד הניסיון להדירם . העמדה כזאת אפשרה לעצב מחדש את חוויית המימוש הטקסטואלי באופן המצריך את הבנת המכניזמים של האלימות . הפמיניזם הרדיקלי עסק 1 אסכולה זו לא מראשיתו בשיטתיות בחקר האלימות נגד נשים ומיעוטים . 1 חמשת היסודות המרכיבים את הפמיניזם הרדיקלי, שעליהן עומדת שדמי ( 2007 : 30 - 26 ) הם חזון, יסוד אישי, יסוד נשי, יסוד פוליטי ויסוד החיבורים . החזון המנחה את הפמיניזם הרדיקלי הוא אפשרות לעתיד אחר, עולם שונה וטוב יותר . הפוליטיקה הרדיקלית שואפת לגשר בין העכשווי לחזון : להניע שינוי חברתי לקראת הוויה חדשה אפשרית, שתכלול מוסדות חלופיים למוסדות הקיימים ולהסדרים העכשוויים . היסוד האישי מתייחס לחובה ליישם את רעיונות הפמיניזם הרדיקלי בחיי היום יום של נשים, כך שלא רק ייחשפו מנגנוני השליטה הגברית, אלא גם תיושמנה אינטראקציות חדשות וחלופיות בחיים האישיים של כל אישה . היסוד הנשי נובע מאמונתו של הפמיניזם הרדיקלי בייחודן של נשים ומהכרתו בגאווה נשית הנובעת מהניסיון הנשי, ולא בגינה של שונוּת ביולוגית . יסוד זה אינו מקדם מחשבה שעל פיה נשים בהכרח טובות מגברים או דומות זו לזו, אלא מצביע על תרומתן של נשים לעולם, על נקודת מבטן, ומכיר גם בדמיון וגם בשוני ביניהן . היסוד הפוליטי הנעוץ בפמיניזם הרדיקלי מתייחס לקישור בין האישי לפוליטי, בין המתרחש בד' האמות ובין מבנה השליטה הגברית בחברה, ומחייב לנקוט מאבק פוליטי למיגור מערכת השליטה הגברית . יסוד החיבורים מקשר בין כלל צורות הדיכוי ומקדם את התפיסה שדיכוי הוא דיכוי . כל צורות הדיכוי - מיני, מעמדי, אתני, גזעי, לאומי, עדתי וכל דיכוי אחר - קשורות זו בזו, בונות, מחזקות ומשמרות זו את זו, ורק סילוקם של כל מנגנוני הדיכוי ושל כל יחסי הכוח יביא לידי שחרור אמיתי של האישה ולידי שחרורן של קבוצות מנוחשלות נוספות . ההכרה בחיבורים בין צורות הדיכוי
|
|