|
|
עמוד:12
12 דוד יעקבסון וכו' ) . כתוצאה מכך חל ביזור של מוקדי הכוח בחברה ומוגבר החופש היחסי . אחד הראשונים שעמד על הקשר בין חידושים 1 אשר מתאר בספרו "שלטון, חירות לבין חופש הוא אוטו מאייר, ומיכון אוטומטי" את הקשר בין פיתוחם של שעונים, מכבשי דפוס, מכשירים אופטיים ועוד לבין רמת החופש במקומות שבהם חדר השימוש במכשירים אלה . צד מעניין של החידוש כסוכן של דמוקרטיזציה מתבטא בכך ששיפור מצבו של המאמץ אינו פוסק בהכרח עם סגירת הפער בינו לבין האחר ( שנקודת הפתיחה שלו גבוהה יותר ) ; כתוצאה מכך החידוש גורם מאותו רגע ליצירת פערים ולהגדלתם . דוגמה לכך היא המהפכה התעשייתית, אשר בתחילתה ביטלה את הנחיתות הכלכלית של מערב אירופה מול סין, אבל בהמשך הלכה ויצרה פערים גדלים והולכים לטובת אירופה . אין צורך לומר שבמקרה שחידוש כסוכן של דמוקרטיזציה מאומץ על ידי בעלי עמדת פתיחה עדיפה בלבד, אזי אין הוא משמש להקטנת פערים אלא להגדלתם . עם זאת במקרה ששני הצדדים יאמצו את החידוש אזי הפערים יוקטנו . עובדה זו נובעת מהגדרתם של פערים במונחים יחסיים ולא מוחלטים, כלומר איזה חלק מה"עוגה" הכוללת בתחום המדובר נופל בחלקו של כל אחד . הפילוסוף ג'ון רולס קובע שחברה צודקת נדרשת לאפשר לאלה שנקודת הפתיחה שלהם נמוכה להגיע למקסימום ההישגים 2 מתוך הנחה שרוב האנשים אכן שואפים למקסם את האפשריים . הישגיהם בתחומים החשובים לרוב בני האדם ( בריאות, עושר, משפחה, חופש ,ידע וכו' ) , ובהינתן העובדה שבעלי מעמד הפתיחה העדיף נמצאים בעמדה נוחה יותר לשפר את מצבם, הרי שהמהלך הטבעי של ההיסטוריה יביא לתהליך אשר מזין את עצמו, כלומר לריכוז גדל והולך של משאבים בידי מספר הולך ופוחת של אנשים ולפערים גדלים והולכים בין בעלי אמצעים לחסרי אמצעים ( תהליך 3 . אימוץ חידושים כסוכני המתואר על ידי ההיסטוריון ויל דוראנט ) דמוקרטיזציה מציע מנגנון יעיל ליציאת הפרט או החברה ממעגל
|
|