מבוא

עמוד:13

13 על כתפיהם יעל ואנוכי בינואר 2005 התפרסם דו"ח דוברת - "כוח המשימה הלאומי" שהעמידה שרת החינוך דאז, לימור לבנת - והתחילה מהומה : הדו"ח ומשרד החינוך מצד אחד וארגוני המורים מצד שני במאבק איתנים . ומי לא בא ? המנהלים של בתי הספר . כיצד קורה ש"אבני 2 אינם זוכים להיות בשיח הציבורי החשוב הראשה" של החינוך ביותר של מדינת ישראל ? ובכן - קורה, ואסביר בהמשך . על רקע זה החלטנו ד"ר אריה גייגר, מנהל בית ספר רעות בירושלים, עלי זחלקה, מנהל יסודי א' בכפר קרע, דני בר – גיורא, מנהל בית הספר לאמנויות בירושלים, ואנוכי, מנהל תיכון גוונים של המועצה האזורית מנשה - ארבעת משתתפי הפגישה הראשונה - על הקמת גוף עצמאי למנהלים . כעבור זמן לא רב קיבל הגוף החדש את השם - אומ"ץ חינוכי, ארגון מנהלים עצמאי, ויצאנו לדרך . במשך מרבית הזמן כיהנתי כיו"ר העמותה שהקמנו, ועשינו באמצעותה פעילות רבה : הסבר אינטנסיבי על דבר קיומנו וניסיון להזמין מנהלים להצטרף . הגענו למאות תומכים, אבל לעשרה מצטרפים בלבד . היו לנו תוכניות רבות לתחומים של טיפוח מקצועי ואיגוד מקצועי, והן שקעו בהדרגה . ארגוני המורים הבינו שאף אם ישנם רק כמה אלפי מנהלים, לעומת כ – 130 אלף מורים, מדובר בציבור ייחודי שיש לשמרו במסגרתם . כידוע, מעמד המנהלים בתוך ארגוני המורים הוא מוגבל, מעמד של "מורים עם גמול ניהול" ( זה השתנה במידת – מה בהסתדרות המורים עם החתימה על הסכם "אופק חדש" ) , ואין שם הכרה ממשית בעובדה שמדובר בפרופסיה נפרדת וחשובה 2 . "אבני ראשה" הוא שמו של מכון שאחראי על תחום המנהלים במשרד החינוך . אבן הראשה היא האבן המרכזית והעליונה במבנה הקשת באדריכלות .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר