|
|
עמוד:11
[ 11 ] הקדמה מקורות ארכיוניים שיש בהם מסמכים שנחשפו לאחרונה, ובהם דיווחים על פעילות חשאית של גורמי המודיעין ובעיקר המוסד . השני — מסמכים ארכיוניים שנחשפו חשיפה לא חוקית ( מסמכי ויקיליקס ) . למרבה ההפתעה מיעטו חוקרים להשתמש עד כה בחומר מצוין זה אשר שופך אור על פעילות חשאית שנעשתה בעשרים השנים האחרונות — תקופה הנעדרת מכל המסמכים הרשמיים הנחשפים לאחר שלושים שנה ( ולעיתים קרובות אף יותר ) . שלישית — מידע שחשפו לתקשורת עיתונאים, פוליטיקאים או אחרים מסיבות כאלה או אחרות . מידת מהימנותו של חומר זה אינה ברורה תמיד, ועל כן יש להשתמש בו שימוש זהיר ולהצליב אותו עם מקורות אחרים . רביעית — ראיונות עם אישים שהשתתפו בפעילות חשאית . בספר זה יש יותר ממאה ראיונות עם אישים ישראלים שכיהנו בדרגות שונות במוסד, בשירות הביטחון, במודיעין, במשרד החוץ ועוד ( בכלל זה אהוד אולמרט, אפרים הלוי, תמיר פרדו, שבתי שביט, ראובן מרחב ועוזי ארד, ראו רשימת ביבליוגרפיה ) . ולבסוף, ספרי זיכרונות של אישים שהשתתפו באירועים . גם לשני המקורות האחרונים יש להתייחס בזהירות בשל כשלי הזיכרון והנטייה 5 האנושית להאדרה עצמית . הסופר הצרפתי מרסל פרוסט כתב : "מסע הגילוי האמיתי אינו בנופים החדשים כי אם במבט החדש" . כתיבתו של ספר זה הייתה מסע של שנים אחדות שנתגלו לי בו גם נופים חדשים של מערכות קשרים של ישראל במזרח התיכון וגם נקודת מבט חדשה על נופים מוכרים . זהו מסע שאמור לעניין כל ישראלי שמייחס חשיבות למקומה ולתפקידה של ישראל במזרח התיכון ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות, והמתעניין בפרשיות עלומות שהתרחשו מאחורי הקלעים . הספר, לא זו בלבד שהוא תוצר של עבודה אקדמית, אלא הוא גם תוצר של פעילות ציבורית בחברה הישראלית במכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית — מיתווים . המכון, שייסד בשנת 2011 ד"ר נמרוד גורן, תלמידי לשעבר, עוסק בלימוד, במחקר ובהתוויית מדיניות בסוגיית יחסיה של ישראל במזרח התיכון, באירופה ובאגן הים התיכון . המכון הצליח להחדיר לשיח הציבורי את הדיון בשאלת מקומה של ישראל באזור בעידן של שינויים מפליגים במזרח התיכון לאחר מהפכות האביב הערבי, צמיחת האיום האיראני ועוד התפתחויות שדורשות חשיבה מחודשת על מקומה של ישראל באזור . גאוגרפית ישראל נמצאת במזרח התיכון, אך על פי סקרים של מכון מיתווים בשנים 2014 - 2020 רק שליש מהיהודים גרסו שישראל היא חלק ממנו מבחינה פוליטית, כלכלית או תרבותית . למעשה, גם הפרופסורים שהקימו
|
|