|
|
עמוד:13
13 נשות הסף - למן גיוס אוכלוסיית המחקר ועד לזיהוי הליבה של ההתנהלות הנשית החרדית הנבחנת - נבנה גם הקול שלי . קול זה הפך לסמן ביקורתי שסייע לי להתמודד עם הסוגיה המתודולוגית של החוקר ההופך את ה"אחר" למוּכר ואת המוּכר כביכול ל"אחר", ל"זר" . ה"מוכר" במחקרי מתייחס לפרק בחיי שבו למדתי במוסדות חינוך חרדיים, ולקשרים האישיים והמשפחתיים שהתקיימו גם בתקופת המחקר . תודעתי, שהושתתה על זיכרונותיי, מצאה את המפגש עם השפה ועם מחוות הגוף והנורמות החרדיות שמוכרות ונהירות לי . לפיכך, כדי שאוכל להתרחק מן המוכר ולהתבונן בו בעיניים זרות, בחרתי לבחון את המידע שנאסף ואת הפרשנות באמצעים מתודולוגיים הנוגעים בתוקפו ובמהימנותו של המחקר . וכך, לצד הבחירה להיעזר בזיכרונותיי ובניסיוני, נשען מחקר זה על מחקרים וחומרים העוסקים בחברה החרדית ובכלים מתודולוגיים מוקפדים . אלה היו שני הצירים שאליהם חברתי בתהליך החקירה . בקרב נשים חרדיות קיימת חשדנות בסיסית כלפי ה"אחר" . היותי חוקרת אקדמית, ועוּבדת השתייכותי לזרם דתי שסטה בעיניהן מהדתיוּת הראויה, הציבו אותי במעמד זה . ואולם בעיני כמה מהמרואיינות נתפסתי כמי שעדיין שייכת ל"משפחה" . הקשרים שלי בשדה המחקרי נכרכו עם לימודיי במוסדות חרדיים ועם הקשרים שאני מקיימת עם נשים וגורמים נוספים מהחברה החרדית . עם זאת, הקשר שלי עם עולם המחקר והאקדמיה נחווה בעיניהן כשלילי . הן ביקרו את חוסר הבקיאות ואת חוסר הרגישות של החוקרים לדקויות הייחודיות של החברה החרדית בכלל ולמיקום הנשים במרקם החברתי החרדי בפרט . התברר לי שכמה מהן ציפו שאציג את החברה החרדית כפי שהן מציגות אותה, באופן חף מכל פרשנות זרה . ומכיוון שנתפסתי בעיניהן כמי ש"מכירה" את החברה החרדית, היו ביניהן שציפו שאציג את ה"אמת" שבחברה החרדית . היה עליי להיות מודעת לכך שקִרבה זו עשויה לטשטש את כושר ההבחנה הביקורתית, וליצור אצלי מידה רבה של הסכמה
|
|