|
|
עמוד:10
10 אלן באדיו שום רקע משותף, חוץ מעובדת היותם סטודנטים דוברי אנגלית ברמה כזו או אחרת, החשופים לאותה אקדמיה אנגלית . אבל לכלכלה הפוליטית ולהגמוניה הלשונית הזאת ישנן גם תוצאות בלתי צפויות : היא גרמה לבאדיו לייצר שפה גנרית המתאימה למגוון תלמידיו, ובכך נעשתה השפה האנגלית שדוברה בשוויץ למשטח שוויוני, משותף ונגיש לכול . ספר זה עוסק בשינוי עצמו ובהופעתו וגם בבעיותיו ובפתרונותיו מתוך גישה שלא מקבלת ( אלא מגדירה מחדש ) הנחות רווחות ביחס לעולם, לאדם, לחברה וליחסים ביניהם . לפיכך ספר זה יתרום לפיענוח משפטו האלמותי של קרל מרקס מחיבורו "השמונה- עשר בברימר של לואי בונאפארטה" : "האנשים עצמם עושים את היסטוריה שלהם, אבל הם עושים אותה לא ככל העולה בדמיונם, לא בנסיבות שבחרו לעצמם, אלא בנסיבות שמצאו לפניהם 3 כיום, כאחת במישרין, נסיבות נתונות, שנמסרו להם בירושה" . הנסיבות הללו, זהו המספר, ולא האות, שידו על העליונה . תחת הציווי לספור ! ובכפוף לעריצותם של סקרים, משאלים והצבעות, כל דיון מוניציפלי או פרלמנטרי מסתיים בספירה . מה שנחשב בעל ערך בימינו הוא זה שנספר ; ובהתאמה, כל מה שיכול להיות נספר חייב להיות בעל ערך . לכן מתמטיקה היא מקצוע כה חשוב במערכת החינוך, אבל בדיוק מהסיבות הלא נכונות . לדוגמה, מושא המחקר המרכזי במדעי המדינה הוא שינויים בדפוסי הצבעה, כלומר שינויים, בדרך כלל מזעריים, בטבלאות המספרים . אלו הדברים שנחשבים כיום כמייצגים . גם מחשבה או פילוסופיה פוליטית היא בסופו של דבר פרשנות מספרית, כפי שמבטאים הדיונים הציבוריים בנוגע ל"איום הדמוגרפי", למספר הפליטים המרבי 3 . קארל מארכס, "השמונה-עשר בברימר של לואי בונאפארטה", בתוך : קארל מארכס : מבחר כתבים פוליטיים , תרגום ועריכה : אברהם יסעור, תל אביב : הוצאת ספרית פועלים ואוניברסיטת חיפה, ,1983 עמ' 210 .
|
|