פתח דבר: החזרה לפילוסופיה

עמוד:9

9 נושא השינוי הנוכחית . נדמה שהשאלה היחידה בעידן זה של שינויים כה רבים היא האם להיות עלה נידף ברוח הוועדות והרפורמות, או עיט השועט בשמי המהפכות והאוטופיות . הקושי לענות על שאלה זו נובע ישירות מהיחס לפוליטי, כלומר מהמרחק בין הכוח-חוק לבין האמת . מרחק זה הוא בעייתי למדידה, וכפי שהעיר חוקר הספרות והתרבות הבריטי, טרי איגלטון, הוא הופך את השינוי לקשה לזיהוי : אם מזוהה השינוי, ייתכן שאיננו שינוי כלל ; אך אם איננו מזוהה, כיצד נדע ששינוי כלל התרחש ? חשיבות נושא השינוי היא בהדגשת ערכה של היכולת לזהות ולייצר שינוי בעת הזאת שבה מדברים על "משברים גלובליים", על "דור אבוד" או על "פוליטיקה חדשה", ומכל נדבך של חיינו צצה השאלה "מה עליי לעשות ? " כדי להתמודד עם סוגיות השינוי האלה נרקם לו טקסט, טכני אומנם, אך נגיש ביותר . הוא נכתב או למעשה דּוּבַּר מפי בכיר ההוגים כיום, והרי הוא מונח בידיכם . הטקסט הועבר במבנה של דיאלוג, והוא דומה יותר לתמלול ולשכתוב מאשר לחומר מקורי כתוב . לעובדה זו פנים מיטיבים, אך גם מאתגרים עבור הקוראים . ראשית, הטקסט בהיר ותמציתי כשם ששיחה תקצר מנובלה ; שנית, לטובת רציפות הדיבור והדיאלוג, אין הטקסט מעמיק בכל ההיבטים שעליהם ניתן להרחיב את יריעת הכתב, כפי שעשה באדיו בספריו המפורטים . השטחה זו אולי מאבדת מעט מההיגיון הפנימי העמוק של כתבי המחבר, אך היא גם מייצרת מצע לשיחה עם בני שיח מוחשיים, התלמידים, מעבר להיותם גורם מופשט של ציבור קוראים מדומיין . העובדה שהסמינר הועבר בשפה האנגלית, שאינה שפתו הטבעית של באדיו, מעידה על הצורה האינטלקטואלית של הגלובליזציה הכלכלית, כלומר על כך שהאקדמיה מנוהלת באנגלית כמאפיין של תקופתנו . ובכל זאת, אנגלית היא מה שחיבר בין באדיו לבין התלמידים שנכחו בשיעוריו . לתלמידים לא היה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר