|
|
עמוד:11
11 מרי אזרחי גדולי החוקרים וההוגים של התחום : במהדורה הראשונה של ספר 3 הראיתי, למשל, שהגדרותיהם של ג'ון רולס ושל יוסף רז למונח זה מרי אזרחי הן בעייתיות ברמה הפילוסופית, ברמה המשפטית וברמה הפוליטית, ושקבלת חלק מהן עלולה לפגוע באפקטיביות 4 למעשה, רוב ההוגים מסכימים שאין ובדרמטיות של פעולת הסרבן . מקום לציות לחוק ללא תנאי, אך הם חלוקים בשאלת היקפה של החובה לציית לחוק, בנסיבות האי – ציות ובשאלת המועד הרלוונטי לפעילות המתנגדת לחוק . באותה מהדורה ראשונה ניסחתי את השאלה המרכזית בעיניי לכל דיון בנושא - באילו תנאים ונסיבות יש זכות לא לציית לחוק . טענתי שם שהדיון בשאלה ובתשובות לה עשוי לספק פתרונות תיאורטיים ומעשיים לאלה המבקשים לסמן את גבולות הציות לחוק . מכל מקום, המחלוקת בישראל של היום אינה תיאורטית בלבד ויש לא מעט אזרחים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, המשוכנעים לחלוטין שעמדתם בעניין האי – ציות לחוק היא צודקת, וחלקם אף מביאים זאת לידי ביטוי בפועל . אם כן, יש לברר על מה מבוססת תחושת צדק זו . במהדורה הראשונה של הספר ובדיסרטציה שהגשתי לשם קבלת תואר הדוקטור קראתי לתחושת הצדק דנן ( בנסיבות מסוימות כמובן ) בשם אחריות אזרחית . הדיון בסוגיות הציות לחוק ותופעת הסרבנות הוא רב – תחומי ומקיף כול . עולות בו שאלות רבות ומגוונות מתחומי הפילוסופיה, המשפט, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, קבלת ההחלטות ועוד . מטבע הדברים לא יכלול ספר זה דיון מקיף בכולן, אולם תידונה לאורכו שאלות הקשורות למאבק של אזרחים במדינתם ובנציגיה ; בפרט תידון שאלת הסירוב להוראה של רשות מוסמכת . בספרים, במאמרים ובהתייחסויות לתופעת הסרבנות שכיח השימוש במונחים “אנרכיה“, “מרידה“, “עבריינות אידיאולוגית“, “עבריינות פוליטית“, “סירוב מצפוני“ ובביטויים אחרים . במקרה הטוב, השימוש במונחים הללו מעורפל ולא מדויק ; במקרה הפחות טוב השימוש בהם עלול להיות מסוכן ולא אחראי . חלק מהכותבים
|
|