|
|
עמוד:11
11 מקצועיות נזילה ניהול לפי יעדים, הדרכה, אימון, ניהול תרבות ארגונית, פיתוח מנהיגות, ניהול השירות, ניהול ידע, ניהול כישרונות ועוד ועוד . כל זאת בתוך המורכבות של החברה הישראלית המגוונת - בין אומת הסטארט – אפ והאומה במדים, דור תש"ח ודור ה – Y , הלקסוס ועץ הזית, הג'יהאד והמקדונלד'ס, תהליכי הסמכה ו"סמוך על", עבודה מאורגנת והעסקה גמישה, אחריות תאגידית ומחאה חברתית . . . הייעוץ הארגוני מנסה לתת מענה למורכבות הזאת בכלים שבעצמם בנויים על דבר והיפוכו - "הקשבה פעילה", "כנות מקצועית", "ביקורתיות קונסטרוקטיבית", "ניהול משתף" ועוד . לרשימה זו של צמדי ניגודים מוסיף הספר מושג חשוב נוסף שצמח בשנים האחרונות - "ייעוץ מבוסס – ראיות" . המושג התפתח ברפואה ( evidence - based medicine ) , ושם קנה לו אחיזה איתנה וחסידים רבים . האם גם הייעוץ הארגוני צריך ויכול להיות מבוסס - ראיות, כלומר מדעי ואובייקטיבי ? יש שיראו בייעוץ מבוסס - ראיות דבר והיפוכו . אולם כאמור, הייעוץ הארגוני רגיל במורכבויות מסוג זה, והשכיל לשרוד אותן עד כה ואף להתפתח מתוכן . המורכבות הטמונה ב"ייעוץ מבוסס - ראיות" קיימת ואף מתחזקת מכוח העמדות הפרדיגמטיות השונות, המתייחסות לאפשרות זו ולקריטריונים להערכתה . עמדות אלה צומחות מתוך היחסים הטעונים שבין פוזיטיביזם ופרשנות, המוכרים בוודאי לרבים מן הקוראים . כמו ברפואה ובתחומים אחרים העוסקים באדם, יש בייעוץ הארגוני ערבוב של מדע ואמנות . העמדה המודרנית, המדעית – פוזיטיביסטית, תטען בתוקף ש"מה שאי – אפשר למדוד, אי – אפשר לנהל", ושכלל זה חייב לחול גם על ייעוץ . כלומר כל ייעוץ מחויב בסרגלי ביצועים - קריטריונים מדידים של הגדרת פער ביצועים, מדדי ביצוע ואפקטיביות . יועצים שצמחו מגישות הנדסיות ו"ניהול מדעי" אמורים להחזיק בעמדה זו ולהתמחות ביישומיה . העמדה הפרשנית, שיש המקשרים אותה לתקופה הפוסט –
|
|