|
|
עמוד:14
14 יצחק אורן השנתי הגבוה ביותר . בממד המדיני מבוססים היחסים המיוחדים על מעורבותה של ארה"ב כשחקן מרכזי בכל מהלך מדיני משמעותי במזרח התיכון שבו נוטלת ישראל חלק ; בהבנה בין הצדדים שלא להפתיע האחד את האחר בצעד מדיני בלתי מתואם ובתיאום עמדות והצבעות בזירת האו"ם והארגונים הבינלאומיים . התקופה הנחקרת בספר זה ( 1988 - 1993 ) הייתה רבת תהפוכות ודרמטית ביחסי ישראל וארה"ב . ישנן עדויות ברורות של מי שעסק במלאכה, כולל כותב שורות אלה, שלפיהן ערוצי תקשורת ההמונים הפכו לא אחת לערוץ התקשורת הדומיננטי בין שתי המדינות, במיוחד בשעות קשות של לחץ ומועקה ביחסים, תוך כדי שהם משאירים באופן זמני ערוצי הידברות מסורתיים ריקים מתוכן ומתעבורה . יש לזכור שמדובר בשתי מדינות מקורבות במיוחד, בעלות ברית מוצקה . תקופה זו משמשת כר פורה ויעיל למחקר הודות למגוון האירועים והממשלים השונים בישראל ובארה"ב שנטלו חלק באירועים ובהחלטות אסטרטגיות כבדות משקל . בשנים אלו עברו העולם והאזור שתי התפתחויות דרמטיות עיקריות : קריסת ברית המועצות לצד הדומיננטיות האמריקאית החדשה, ומנגד מלחמת המפרץ הראשונה והתחושה של הזדמנות היסטורית לשלום במזרח התיכון . בתקופה זו אירעו פריצות דרך חסרות תקדים : ההכרה האמריקאית באש"ף, הבלגת ישראל במלחמת המפרץ ונכונות ישראל לגרסה מרוככת של ועידה בינלאומית שבה כרוך מו"מ עקיף עם אש"ף . יחסי ישראל וארה"ב עמדו בשנים אלה בשורת מבחנים שנגזרו מההתפתחויות בזירה הבינלאומית ומעמדות הצדדים בסוגיות מזרח תיכוניות ובילטראליות . הבולטות בסוגיות שהיוו מקור לחיכוכים היו שאלת ההתנחלויות שהוסיפה ישראל לבנות בשטחים, בקשתה של ישראל לקבל ערבויות אמריקאיות להלוואות וכניסתה לאחר התנגדות רבת שנים מצִדה לגרסה מרוככת של ועידת שלום בינלאומית . הדיאלוג המדיני בין ישראל לארה"ב היה מטבע
|
|